 |
בשנת 1970 העלתה להקת פיקוד הדרום את תוכניתה השלישית, "מעוז א' א"'. אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, נכח בהופעת הבכורה והיה מרוצה מאוד ממה שראה. בדברי הברכה שלו אמר: "אני לא רואה את הלהקה כתוספת ריבה ללחם אלא כמו את הלחם עצמו". דברים אלה פורסמו בעיתוני התקופה וזכו לתשומת לב רבה.
אחד הרמזים שנתיי נוגע לזהותו של אותו אלוף פיקוד. הרמז מתייחס לרשת בתי ספר שפשטה את הרגל. מדובר ב"מכון שחר", שעסק בהכנת תלמידים לבגרויות ולמבחנים פסיכומטריים. בראש הרשת עמדה אורה שיינרמן (שלימים הסתבכה בפלילים), ששמה כיכב בלא מעט קמפיינים פרסומיים לרשת בשנות התשעים. שיינרמן הוא גם שם משפחתו של אריאל מכפר מל"ל, בטרם עיברת אותו לשרון.
להקת פיקוד הדרום הייתה באותן שנים בשיאה. אחד מלהיטיה הגדולים היה "להתראות", שאותו כתב החידונאי שמוליק רוזן (אביו של העיתונאי עמנואל רוזן). זה היה הרמז השני.
אבל החידה מתייחסת לשיר אחר של אותה להקה, "בסיירת שקד". כיום מדובר בעובדה מעט נשכחת, אבל כאשר הוקלט השיר הזה, לא עבר השם המקורי את מחסום הצנזורה. הצנזור הצבאי החליט שהכותרת תחשוף את העובדה שצה"ל לא היה מוכן להודות בה באופן רשמי - שיחידה כזו אכן קיימת. על כן, שונה השיר ל"בסיירת שקט". אפשר היה, אולי, לקרוא לשיר כך, אבל הדבר לא היטעה איש. מילות השיר דיברו במפורש על "סיירת שקד" והט' של ה"שקט" לא נשמעה שם כלל.
בהדפסות מאוחרות יותר של השיר כבר הפסיקו את העמדת הפנים המגוחכת הזו והשיר הופיע תחת הכותרת "בסיירת שקד". אבל בגירסאות שונות עדיין אפשר לראות את ה"שקט", כמו באוסף מרובע של שירי הלהקות הצבאיות שיצא ב-1992 והודפס והופץ שוב לפני כשנתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש