בתשובה לגילית, 23/06/04 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם נניח לרגע, רק לצורך הדיון, שמשפחה נזקקת שהיתה רוצה בכך היתה זוכה לאכול את חלקי גופתו של האמסטף הקטלני הזה במקום לאכול חיה אחרת כלשהי. נניח גם שהאמסטף היה מספק להם יותר בשר מהחיה האחרת, שהוא היה יותר טעים להם ממנה ושהם היו מקבלים אותו לגמרי בחינם מהמדינה. האם זה היה מסלק את הבעייתיות שבהריגת הכלב מעל סדר היום? אני חושב שלא. למעשה, הדרך שבה החברה הישראלית התייחסה לתאילנדים שלכדו כלבים וחתולים בשטח המדינה ואכלו אותם, מראה שההבדל בין שני המקרים הוא לא רק סיבת ההרג, אלא גם - או בעיקר, או רק - מינם הביולוגי של הקרבנות. לדעתי, מאחורי שדרוגם של כלבים וחתולים מעל, נניח, חזירים, אין אפילו שביב של רציונליות. העובדה שהגזענות הזו היא נורמטיבית, אינה מכשירה אותה יותר מאשר הטענה (הגזענית והמופרכת, למיטב ידיעתי) ש"הכאת נשים היא נורמטיבית בחברה האתיופית, ולכן לא צריך להתעסק בזה יותר מדי (וחוץ מזה בסומליה יש ילדים רעבים אז תפסיקו להתעסק בשטויות)." אגב, בינתיים חשבתי על עוד משהו מעניין: כיום, כל בעל כלב רשאי לקחת אותו לווטרינר ולהמיתו, ואם הוא משלם מחיר מלא עבור הברביטורט והעבודה, הרבה וטרינרים לא ישאלו אותו שאלות מיותרות ופשוט יבצעו את מה שנדרש מהם. בעליו לשעבר של האמסטף היה כנראה הראשון שדרש את המתתו, מיד לאחר המקרה המצער, וכאמור, זה נורמטיבי, חוקי ומקובל שבעל כלב יחליט החלטה כזאת לגבי הכלב שברשותו גם כשהנ"ל לא הרג אף אחד. אז מה נשתנה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להסיק מזה שסוגנות1 אינה רציונלית את זה שסוגנות אינה מוסרית. חתולים וכלבים חביבים עלינו יותר מחזירים, מלפפוני ים, פרות ושרצים. בהנחה שלא מקבלים את ההנחות שלך לגבי זכויות שיש לתת לכלל בעלי החיים, איפה אתה מוצא בדיוק את הבעיה/חוסר-עקביות/מוסר-כפול בדאגה לכלבים/חתולים/חיות-מחמד ואי אכפתיות מחזירים/פרות? ______ 1 Speciesism 2 וזורקים לו נתח מסטייק הפרה, אם הוא מבקש יפה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי שסוגנות אינה מוסרית? סתם, סתם, בצחוק. טוב, חצי בצחוק, כי אני באמת לא התייחסתי פה ישירות לעניין המוסרי. בפתיל הזה בסך הכל הצבעתי על תופעה שבעיני היא מוזרה: מדי יום הורגים בישראל מאות או אלפי חיות, אנשים פרטיים הורגים את הכלבים שלהם בלי שיצטרכו לקבל אישור מאף אחד, ופתאום כל המדינה כמרקחה בגלל כלב אחד שהרג ילדה ושגם בעליו ביקש להמיתו. אני מצטער, כמובן, על הריגת הכלב, אך מתקשה להבין את העמדה שמשלבת התנגדות להריגת הכלב הספציפי הזה עם אדישות מוחלטת כלפי מה שעובר מדי יום על כלבים אחרים ועל חיות אחרות בחסות החוק, ההלכה, הנהלים והתקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מה שאמרת בתגובה 228170. פה אתה מדבר על חוסר הקונסיסטנטיות והאבסורד שנובעים מהאכפתיות מהכלב הספציפי לעומת חוסר אכפתיות למה שקורה לכלבים אחרים (ואין לי מושג איך החלטת שלגילית לא אכפת ממה שקורה לכלבים אחרים) ושם דיברת במפורש על האבסורד שנובע משידרוגם הלא צודק/רציונלי של חתולים וכלבים מקבוצת החיות האחרות ועל סוגנות ("מינם הביולוגי של הקרבנות" וכו'). אני מבין מה אתה רוצה בראשון, אבל לא מבין מה רצית בשני (הרחיבו את "בלי הבדל דת, גזע ומין" ל-"בלי הבדל דת, גזע, ומין, תרתי משמע" ולא סיפרו לי?). בלי קשר ולמרות כל זה, אני חושב שהשאלה שלך מהפיסקה השלישית אכן מעניינת. (דיסכלייזמר: לי לא ממש אכפת מהכלב הספיציפי. העיקר שירחיקו אותו מבעליו הנוכחיים ומילדים. אם הפתרון היחידי הוא הרדמתו - שוין. אם מישהו אחראי מתנדב לאמץ אותו ולקחת אחריות, תוך כדי התחיבויות לרסן את הבהמה ולנהוג בו כחיה מסוכנת - תפאדל). _______ סליחה על סירבול המשפטים. אני כותב בחושך בלי לראות את המקלדת, תוך כדי נסיונות לא לעשות רעש ועושה את כל זה מהר ככל האפשר בשביל לחזור לענייני לימוד ושנינה של דברים-שלא-ממש-רציתי-לדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל זה לא קרה. אנחנו מדברים על טריפ הספציפי שנשך למוות את אביבית גנון. ב. כל בעל כלב יכול להרדים אותו אצל הוטרינר? לא ידעתי, וזה נשמע לי מופרך. אם בעלי חיים מומתים, בצדק או לא, זה דיון בכלל לא רלוונטי. הוא חשוב ומהותי, אבל פשוט לא קשור לעניינו. בכוונה ציינתי שאני לא יודעת מה נכון. אישית, עצוב לי עליו, הוא נראה לי קרבן של אנשים רעים. יכול להיות שבהינתן, זה היה הדבר הנכון לעשות (הלכתית זה נכון, ואף אחד הרי לא היה מאמץ אותו). באין דעה נחרצת אני לא חולקת על *עצם זה שהרגו אותו*, אלא על הטיעונים הנקמניים שליוו זאת, דוגמת "הכלב רוצח", שהשמיעו אלו שאמורים להיות קצת מעל פופליזם נחות מסוג זה. כיוון שזו הפעם הראשונה בישראל בה כלב מוצא להורג בגין רצח, באמת אין טעם לגרור את הדיון למיצי החתול שהוטבע בנהר. עצוב, כמובן, על מיצי, אבל מה שמפריע לי זו קטנות הנפש שגילו העוסקים בעניין, תאבת נקם קמאית שלא ציפיתי לה מהם. אני לא מדברת על חוסר כבוד לבעלי חיים, אלא על נקמנות שאינה מבחינה בנסיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשי ז"ל מוחה על השימוש במילה "רצח" לתאור פעולתו המתוקשרת ובעלת התוצאות הטרגיות. מרשי מבקש להבהיר כי לא הוכחה כוונת זדון, מעולם לא הוכח עניין התכנון מראש, וגם שאלת היותו אחראי למעשיו בזמן ביצוע העברה לכאורה לא עמדה למבחן בפני בית משפט. מהיכרות אישית אני יכול להעיד שההבחנה המתבקשת בין טוב לרע מוטלת בספק, כיון שמרשי גודל על-ידי יצורים שבעצמם אינם מכירים את ההבחנה הזאת. כמו כן, מרשי ביקש להוסיף, במילותיו שלו: "האו, האו" (כנראה זה ד"ש למר אנשלוביץ, אך איני בטוח). אם לא תתנצלי בפומבי על ההאשמה הבלתי מבוססת שהטלת במרשי, לא תשאירי ברירה בידינו אלא לנשוך אותך קלות במקום שהצניעות יפה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלב לא הוצא להורג על רצח. הכלב, שהוא מסוכן לבני אדם (שלא באשמתו אלא באשמת מגדליו, אך זו נקודה שהיתה עומדת לזכותו רק אם היה אדם, מה לעשות), *הומת*, משום שאפשרויות אחרות שהועלו לצורך הטיפול בעניינו ("אבטחת יישובים"), נמצאו בעייתיות יותר מן האפשרות שבסופו של דבר נבחרה ובוצעה. יש לזכור כי ההחלטה היא החלטה רשמית, ולא החלטה של מגיבי ואלה או Ynet חמומי המוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המחליטים הרשמיים (השופט, שר החקלאות ושאר שרים) מיהרו, כמיטב המסורת, "לגנות את התוקף" (הכלב חייב למות, אסור לגדל כלבים מסוג אמסטף, אסור לטייל אתם מתחת לגיל 18 וכולי. מנימוקי השופטת: הכלב אחראי למעשיו, הוא נושך כשהוא רוצה, זה לא קשור לבעלים שלו. שר החקלאות: טובים ילדים חיים מכלב מת). באופן עקרוני יש לי בעיה עם יומרות אנושיות לנטילת חיים. במקרה הזה אפשר להתווכח. אבל האופן בו הגיבו הציבור והגורמים הרשמיים היה תמוה ומבזה. מהם מצפים ליותר שכל ישר ממגיבי "ואללה", עצוב להיווכח שהם מכוונים את דבריהם אל ההמון הזועם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הדמגוגיה שנשפכת בנושא הזה באמת עוברת כל גבול. אם אפשר היה לטפס על הטמטום ולהגיע למפלס השטויות הפופוליסטיות יכולנו להרויח עשרה מליון דולר בקלות. דיון 1992 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם היה אפשר לחזור על זה פעם נוספת תוך שבועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זיהית שאני כתבתי את התגובה ההיא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תזכיר לי, על איזה תגובה אנחנו מדברים?) :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 228156 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו דוקא חשבתי שזה יותר מתאים לפרסונה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאמן על הפרסונות שלי בעילום שם. סתם,אין לי כוח נפשי לנהל פרסונות. מי חשבת שזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנוע מלגלות. הריסק גבוה מדי. אנא קבל את התנצלותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שכאן חוזרים על זה על שתי שניות, כך שאני לא רואה שום בעיה. ''הכלב אחראי למעשיו'' - ברצינות. בפעם שאחרונה ששמעתי את המשפט הזה, זאת היתה האקסית שלי שקיטרה עלי באוזני חברה שלה. מזל שהלכנו לגישור, אחרת השופטת היתה עלולה להחליט להרדים אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגישור לא נרדמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קל להרדם כשכל ניקור עלול לעלות לך עשרות אלפי שקלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש להפריד הפרדה מוחלטת בין הגורמים השיפוטיים לבין הפוליטיקאים, שכל מה שמעסיק אותם זה מספר ההופעות התקשורתיות שלהם. הגורמים השיפוטיים, שיקוליהם אחרים. כשהשופטת דיברה על כך שזה לא קשור בבעלים שלו, היא התכוונה (לדעתי) לכך שגם אם ישגיחו עליו אנשים אחרים - עדיין יתעוררו איתו בעיות בלתי ניתנות לשליטה, ובזאת צדקה השופטת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |