בתשובה להאייל האלמוני, 23/06/04 2:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי תיאורטיקנים אחרים ההגדרות שלך מכוונות אותך ישירות לצוות החי והז"לי של מכון טוויסטוק שבלונדון (מיסודה של אנה פרויד הבת של...) תנסה לקרוא את וויניקוט (קריא מובן וקל) , את מאהלר (אבן בסיס), ויורשיהם הרוחניים שגם הם כבר אינם צעירים ונודף מהם ריח של נפטלין. אם אתה חובב טקסטים קשים ובלתי מובנים או פוסטמודרניזם אני ממליצה לך להתנסות בחוויה המרגשת בשבקריאת קוהוט. ושאלה ענינית: למה לך? ההבנה הפסיכולוגית התרחבה מאוד מאז ימי הפסיכואנאליזה, ואם אתה מעוניין בתובנה עכשווית על נפש האדם למה לעצור כירכרת סוסים כשאפשר לנסוע במכונית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבסיס ממליצה לקרוא את:מלני קליין לצד וויניקוט שניהם ממתווי הדרך של התיאוריות שעוסקות ביחסי אובייקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלאני קליין??? לא יודעת... התיאורייה שלה קצת עשתה לי זעזוע קל. הקטע עם השד הרודף, הפכו את התינוק ליותר מידי מתוסבך, השנה הראשונה שלו בחיים, תעזבו אותו בשקט, כבר מכניסים לו חרדות ודכאונות ופחדי רדיפה, הגזימה זאתי הייתי אומרת. אבל מאהלר היא ממש מעניינת ואני מסכימה עם הגישה שלה מאד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |