בתשובה להאייל הירוק, 21/06/04 19:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכך שלא מדובר בהבדל סמנטי בלבד, התייחסתי בניסוי המחשבתי אותו הצעתי: תאר לך שגנים היו נתונים בטבע לברירה מלאכותית מאז ראשית ההיסטוריה האבולוציונית ושפנוטיפים היו יכולים לשנות את ההרכב הגנטי שלהם עפ"י המוזה ולהפיץ אותם לכיוונים מאוד מוזרים (להוריהם ולמישהו שגר בצד השני של כדור הארץ, למשל) - עד כמה היינו מיחסים חשיבות למה שאמר דרווין ב"מוצא המינים"? לא "מינימום בריאתנים". זה יותר בכיוון של אלה שמדברים על קיומו של צ'י לשם הסבר יכולתיהם של נזירי שאולין. אפשר להסביר, באותה מידה של הצלחה, ללא המילה/המנגנון צ'י (או גויבה, או מם). הנצרות היא *דת* (לא מם ולא גויבה) מוצלחת למדי שהיא מכלול של רעיונות, ערכים, אמונות, תאולוגיות, מיתולוגיות ומטפיזיקות (איגוד כל אלה תחת מילה אחת לא מלמדת אותנו דבר על מהות כל אחד מהדברים האלה בפני עצמו, אלא בדיוק להיפך), והיא אכן "שרדה" יותר מדתות אחרות. המילה "מם" לא מוסיפה לנו בדל של הבנה לגבי מהותה ולגבי המנגנונים שמאחורי התפתחותה. אתה אומר שאין הקבלה מושלמת. אני מסכים, אך מוסיף שההקבלה לא רק לא מושלמת אלא מאוד מאולצת. לא באמת נסוגתי בתגובתי האחרונה. לדעתי הרעיון של דוקינס הוא אכן מאוד מעניין בקונטקסט הרחב של ספרו (לדעתי הבנתי למה הוא חתר באותו פרק וההערות שהוא הוסיף מאוחר יותר חיזקו את דעתי. אני לא חושב שהוא ניסה להציע מנגנון מוצלח או תאוריה רחבה ומוצלחת לגבי התרבות האנושית). כאשר מתחילים לדבר על "ברירה טבעית", על "העברת ממים לדור הבא" ועל "מוטציות" כבדרך אגב ומחוץ להקשר של אותו פרק, כאילו אנו מדברים על מנגננונים מוכרים וכאילו אנו מכירים מנגנון דומה למנגנון הגנטי בהקשר של רעיונות אנושיים, אז זה קצת פחות מעניין (אותי לפחות). ניתן להגיד שזה מעניין כמידת הצניעות שבה משתמשים במושג וכמידת ההכרה שמדובר בלא יותר מאשר מטאפורה, הקבלה לצורך מסוים או דימוי לרגע ולא במנגנון של ממש (הדומה למנגנון הגנטי באיזה אופן). (סליחה שאני לא מתיחס אל כל הנקודות שהעלת. בהזדמנות הקרובה). במילים אחרות: גויבה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |