|
||||
|
||||
זה שהאייל הינו "מושב ליצים ריקני" בעיניך, וזה שהדימוי העצמי שלך חגבי בעיניך - אינו אומר שזו דעתי האישית. זו דעתך בלבד, ואני בטוח שהינה דעת מיעוט. דווקא דעתי האישית הפוכה משלך: אני סבור שהאייל הוא במה מכובדת ביותר שיש היום בשפה העברית באינטרנט, אחרת לא הייתי נמצא בה בין יתר המגיבים. וזוהי במה שמאפשרת דיון פלורליסטי ודורשת סובלנות מעמדות שלא מנגנות על המנטרות המוצהרות של שטיפות המוח באפיונים סטריאוטיפיים. בכל אופן, כך הייתי רוצה לקוות. ויש כאן יריבים מרתקים ומגוונים, שיש להם מה לומר בתחומי עניין מסוימים, המעניינים אותי ואחרים. ואיך אפשר ללא אזובי הקיר, אלה שדרכם להגיב על כל תגובה-שניים באייל, ואין זה משנה אם הם מבינים בכלל משהו בנושא הנידון, הם כבר יהפכו את חצר האייל למושב ליצים ויעשו חוכא ואיטלולא מכל מה שריח של יהדות נודף ממנו. לשם מה להם? סתם קריאת דרור ליצרם הרע וממילא לשנאתם העצמית. רק שהם לא משכילים לקלוט זאת, הם הרי אזובי הקיר (-: |
|
||||
|
||||
אז אתה כן מכיר את זה (-: |
|
||||
|
||||
דיון פלורליסטי? סובלנות? זה מה שנתת לנו (למשל) בתגובה 227367? |
|
||||
|
||||
טוב, הבה ונשמע כיצד היית מגיב אתה למי שבמקום להגיב על טיעונך, בא להטיף לך מוסר כיצד ראוי בדיוק לנסח שאלה. |
|
||||
|
||||
"הבה ונשמע"? במקום לשאול אותי, תביט שנייה בחליפות תגובות ישנות בינינו. תמצא שם עלבונות לרוב מצדך (זוכר את הבלון?), הבטחות להתנצלויות (שלא הגיעו מעולם, ולך עוד יש החוצפה להצביע על אחרים כמו בתגובה 227354), והסתתרות מאחורי שמות בדויים (ואח"כ - הכחשות). מצדי כלפיך לא תמצא תגובות רהוטות וסובלניות כדוגמת "מי שאל אותך בכלל?". |
|
||||
|
||||
קודם כל, במעט המדידות שנפלתי שדוד מערכה לפניך גיבור הכוח והחייל - התנצלתי בכפיפות ראש. ואין זה יפה מצידך לדבר ככה, אבל זו כמובן זכותך, לבכות נעבעך כמו ילד קטנטן שהעליבו אותו ילדי השכונה... מה גם שאינך משיב כאן בתגובתך על שאלתי. לפחות אני לא באתי להטיף לך מוסר כיצד ראוי לנסח שאלה, בעוד שהמטיף אינו מודע לקיומה של שאלה רטורית. היו לי כמובן טענות ליגיטימיות, על כך שעליך לפרט את משפטיך הסתומים והחתומים בדבק מגע (בנושא: רלטיביזם מוסרי). והראיה שהכרחת את עצמך לשנס מותניים ולפתוח את הפלונטרים של סגור ליבך. דמיין: <לינקים של תגובות ללא סוף>. |
|
||||
|
||||
ולקרוא למישהו נעבעך ובכיין, על זה לא צריך להתנצל? בוא נראה- אני : מנומס, עם מעידות מדי פעם אתה : בכיין נעבעך . הוא : אזוב קיר שיכול לדחוף את דברי הבלע שלו לאתה יודע לאן! |
|
||||
|
||||
נעבעך - ביטוי המעיד על מצב של מסכנות ואומלנות באירוניה קלילה. בכיין - דימוי (*כמו* ילד מתבכיין וכו') בלבד. מעידות - יש לכל אחד אחת לכמה זמן. אזובי הקיר - זה תלוי מאיזה כיוון של נקודת מבט מסתכלים עליהם. |
|
||||
|
||||
:-) אני - "יצאתי בניצחון רעיוני" אתה - "מתחמק עם הזנב בין הרגליים" הוא - "הופך את חצר האייל למושב ליצים" ואלון עמית - "פותח את הפלונטרים של סגור ליבו". |
|
||||
|
||||
נראה שפספסתי את התנצלותך בכפיפות ראש (יש לך לינק?), ואתה באמת לא באת להטיף לי מוסר כיצד ראוי לנסח שאלה אבל עשית שלל דברים חכמים אחרים. ואחרי שפתחתי את כל הפלונטרים המסובכים של סגור לבי, מה יצא לי מזה? שום-כלום. אפילו חצי מילה לא זרקתי אלי, אומלל שכמותי. אבל זה בסדר, גמרתי לבכות ואני מרגיש יותר טוב. הנה אני מנגב את הדמעות, וכבר חובט בעצמי על עצם פתיחת הדיון הזה - באמת, מה חשבתי לעצמי? שתבין? |
|
||||
|
||||
''האם האייל הוא מושב ליצים ריקני''. |
|
||||
|
||||
ריקני? מה פתאום? הוא מושב ליצים שאפילו בעמידה קשה למצוא בו מקום. |
|
||||
|
||||
אם מי שיש לו דעה שונה לשלך לא יביע אותה איך יהיה לנו דיון פלורליסטי<? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |