|
לא פגעת בי. מבחינתי, כשאתה מושטי את ידך ואומר ''שלום, אני טל'', אני ממילא חושב ''הממ... זה בוודאי משה לוינסון'', ולהיפך (וממילא כף של ארנב אינה יכולה ללחוץ יד של טל). כינויים שנחזים להיות ''שמות אמיתיים'' רק נוסכים בטחון בלתי-מוצדק אצל המאותגרים-פרנואידית.
אם למשל יאמרו לי ''שלום, שמי דנה'' לא אחשוב שזה מצב ''גרוע יותר'' רק מפני שבקצה השני של היד הלוחצת נמצאת תעודת זהות ישראלית הנושאת את השם ''ירון כהן'', שהוא ''אמיתי'' יותר מ''דנה''. מובן שאם אגלה שבפי כל מכריה אותה ''דנה'' נקראת ''עדנה'' - או אז ארגיש מרומה.
|
|