|
||||
|
||||
רגע גלעד, מה היתה סיבה ג'? דרך אגב, יש דיון נחמד בפסיכולוגיה, מה קדם למה, ההתנהגות או העמדות. הממצאים הם שפעמים רבות העמדות באות לחזק את ההתנהגות, כדי למנוע דיסוננס, והיו כמה מחקרים יפים שהדגימו את זה (קודם עושים, אח"כ מתרצים) את זה אפשר לשאול לגבי התיאוריות בארה"ב בזמן עבדות השחורים המעמידות את הנגרואידי כנחות/שונה מהקוקזיאן (מהלבן),(מה קדם למה, תיאוריה לניצול או ניצול לתיאוריה?) וגם לגבי ההתייחסות שלנו לבע"ח. שמע, זה לא פשוט לאכול את החברים שלך. זה בהחלט דיסונס רציני. יש שתי אפשרויות. או להפסיק לאכול, או לאכול ולתרץ (חזיר זה לא כלב. לכלב יש אישיות. לחזיר לא). פגשתי גם כאלה שאמרו: כן, לפרה יש אישיות. מקסימה. לא הייתי יכול להרוג אותה. לכן אני קונה בקר במגשית קלקר בסופרמרקט. זה דיון מעשי ביותר. אנשים שגידלו חיות שאחרים אוהבים לאכול (כבש, תרנגול), כחיות מחמד בילדותם, עשוים להמנע בקנאות קיצונית מאכילת אותה חיה (ולאכול בכיף חיות אחרות). ותאר לעצמך אותך אוכל מאכל מקובל לחלוטין במזרח הרחוק - כלב... דרך אגב, עניין העמדות וההתנהגות, והדיסונס הקוגניטיבי, מראה שגם לרגשות (ולחינוך) שלנו יש יד ורגל במשוואה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |