 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי משהו חשוב להוסיף לדיון, חוץ מזה שבסיפור על אברמוביץ' עניין חיסיון המקורות הוא רק חלק שמשתלב בתמונה הכללית בביקורת שלי עליו. זה לא רק שאיש לא יעבור מבית ניצב אחד לשני, יצעק "לנדאו", ויבדוק אם מספר הצחוקים עלה על אחד, אלא שכל העניין הוא זריקת בוץ שיכולה ליצור אווירה כללית שעושה אישיות ציבורית מסוימת לנלעגת, מבלי שהעיתונאי בכלל מתחייב על משהו ממשי. (נניח אפילו מצא אברמוביץ' [דבר שאני מאד מפקפק בו] ניצב אחד או שניים שחושבים שלנדאו מגוחך, האם לא ייתכן שאותו ניצב או שני ניצבים, הם עצמם מגוחכים לא פחות מאברמוביץ' ?) אבל פתאום נזכרתי (ובדקתי לאחור), שאתה הוא זה שהביא את הסיפור על אברמוביץ' והניצבים. ראה, בעצם, באיזה הקשר הבאת את הדברים. דובי, שאומרים עליו שהוא רוצה להיות עיתונאי כשיהיה גדול, נראה שכבר החל להפנים "איך פועלת התקשורת", ולכן זרק את "שמתנהג לפעמים כמוקיון" שלו, מבלי שברגע שכתב את הדברים הייתה לו אפילו דוגמה קונקרטית אחת (לפי עדות עצמו) שתוכיח את טענתו זו. וכיוון שהוא עצמו לא מצא שום דבר, היית אתה אחד משניים שמיהרו לעזור לו. ואז באה אותה דוגמה על דברים שאמר לנדאו בקשר לקבוצות מרעננה, שלמיטב שיפוטי (אחרי שקראתי עכשיו את הידיעה באייל) באו כדי להעביר מסר מסוים בצורה ציורית, ולא מצאתי שום דבר שהופך את אומרם למגוחך או למתנהג כמוקיון. זה נכון שאם אחרי אמירת הדברים תהיה מקהלת עיתונאים שיגידו שוב ושוב שזה מגוחך, יתחילו רבים להאמין להם בגלל "אפקט בגדי המלך החדשים". והדוגמה שלך היא בדיוק "מעשה דובי" (או שאולי דובי עשה "מעשה אברמוביץ'). לא הבאת שום דבר שמחזק אמירתו של דובי, אלא משהו שהוא בדיוק אותו דבר, ופסול בגלל אותן סיבות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שברור לך שכשאברמוביץ' דיבר על הניצבים שפורצים בצחוק, זאת הייתה דרכו הציורית לומר שאותם ניצבים מזלזלים (או זלזלו) בתפקודו של לנדאו כשר. לא שהם ממש, מילולית, פורצים בצחוק בכל פעם שהם שומעים את השם הזה. האם לא יתכן שאותם ניצבים "מגוחכים לא פחות מאברמוביץ"'? הכל יתכן, אבל במקרה כזה לא תוכל לטעון שאברמוביץ' מנצל באופן בלתי הוגן את חיסיון המקורות שמתיר לו החוק. בדברים של אברמוביץ' בעצם מובלעת ההנחה שהדרגים המקצועיים (כלומר, הנציבים במקרה זה) הם אינטרסנטים פחות ומקצועיים יותר, מן הפוליטקאים הממונים עליהם, ולכן אם הם אומרים את מה שהם אומרים אז כנראה שיש דברים בגו (כמו שלפעמים מצטטים גורמי ביטחון שמותחים ביקורת "מקצועית" על מהלכים אסטרטגיים או מדיניים, של שר הביטחון או רה"מ). אבל מובן שאתה לא חייב לקבל את ההנחה הזאת, ובכל מקרה דבריו של אברמוביץ' היו יותר אנקדוטה (לא ראויה, לדעתי, בהקשר בו היא נאמרה), ולא איזושהי הוכחה מתמטית לנלעגותו של לנדאו. אני לא כאן כדי להגן על דובי, אבל אני לא חושב שזה הוגן להשוות בין מה שהוא היה כותב, אם הוא היה כותב, בכתבה עיתונאית, לבין מה שהוא כותב בהודעה באייל, שדומה הרבה יותר לשיחת סלון, שבה רובנו נוטים לחלק ציונים לפוליטיקאים גם בלי להסתובב עם רפרנסים מתחת לבית השחי. מה שכן, חבל שלמרות שהסברתי לך למה התכוונתי כאשר כתבתי על "איך פועלת התקשורת" אתה ממשיך להשתמש ב"ביטוי" הזה כציטוט שלי, בהקשרים לא נכונים. אני מבין שזה קצת איכזב אותך לגלות שבמשפט הזה לא התכוונתי לרמז לקנוניה השמאלנית הגדולה שעומדת מאחורי אמצעי התקשורת, אבל תשתדל להתגבר. לגבי הדוגמה שהבאתי "לעזרתו" של דובי, קודם כל שים לב שהבאתי אותה בצורה די מסויגת, ולא כהוכחה ניצחת. שנית, בגלל שבניגוד אליך אני לא רואה בחיסיון המקורות פטנט נגד תביעות דיבה, אני כן חושב שהיא מחזקת במידת מה את דבריו של דובי. העובדה שאתה לא מוצא שום דבר מגוחך (או פסול) בדבריו של לנדאו נגד תושבי רעננה ורמת אביב ג', יוצרת אצלי את התחושה שאתה לא מצליח להפריד בין הזדהותך הפוליטית עם עמדותיו של לנדאו, לבין התבטאויות ספציפיות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מתוך דברי הקודמים אפשר היה להבין שלא התכוונתי לצחוקים ממש, ולא היה צורך שתקווה וכו'. 2. אני חוזר שוב ואומר שניצול החיסיון הוא רק חלק קטן מהביקורת שלי על אברמוביץ', ולכן ייתכן בהחלט שהיו בדברי גם אלמנטים שאינם קשורים בחיסיון הזה. 3. העובדה שאתה מוצא דבר מגוחך (או פסול) בדבריו של לנדאו נגד תושבי רעננה ורמת אביב ג', יוצרת אצלי את התחושה שאתה לא מצליח להפריד בין אי הזדהותך הפוליטית עם עמדותיו של לנדאו, לבין התבטאויות ספציפיות שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |