|
||||
|
||||
אולי. אתה באמת חושב שבכל החברות האנושיות יש איסור מוחלט על רצח? אני חושב שיש הרבה עיסוק בלהגדיר מתי בדיוק לקיחת חיים של האחר היא *אסורה* ולא מתי היא *מותרת*. אולי ברירת המחדל האנושית היא דווקא *כן* לחסל את האחר, ורק לחץ חברתי חזק ( כמו טאבו זה או אחר) מונע את החיסולים? שכחתי איך קוראים לתאוריה הזאת על גילוי עריות ( שכ"ג, דובי? היה דיון על זה פעם). |
|
||||
|
||||
איזו תאוריה? למיטב ידיעתי על חברות פרמיטיביות, מרבית העיסוק הוא בשאלה "מתי מותר להרוג", כשהנחת היסוד היא שאסור להרוג (וכמובן, כל חוקי המוסר מתייחסים לקבוצה שלך. מותר וכדאי להרוג כל מי שהוא מקבוצות אחרות - וזאת כל עוד אין קשרי ידידות בין הקבוצות השונות. בקיצור - המוסר לא תופס לגבי אויבים). |
|
||||
|
||||
נו, זה שאם גרים ביחד עד גיל מסויים אז אין משיכה מינית. אפקט משהו? מכיוון שיש בעולם יותר "לא בשבט" מאשר "כן בשבט" אני חושב שרוב ההתעסקות היא "את מי אסור להרוג" כאשר ברירת המחדל היא -"כבדהו והרגהו", אבל את זה אני משאיר לאנתרופולוגים. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה השם של האפקט, אבל המחקר העיקרי בעניין נעשה עי יוסף(?) שפר. |
|
||||
|
||||
בגלל אנשים כמוך אני צריך לגגל. אפקט Westermark |
|
||||
|
||||
היית יכול ללכת ל דיון 31 |
|
||||
|
||||
על כך ענה לי האדון "איזה תאוריה?" תגובה 227221. |
|
||||
|
||||
כידוע האדון סנילי. |
|
||||
|
||||
יש בעולם באופן כללי יותר ''לא בשבט'', אבל מבין כל האנשים שבן שבט רגיל יפגוש בהם במהלך חייו, רובם יהיו ''כן בשבט'', ואם נספור את המפגשים עם אנשים אחרים, אזי רוב מוחץ של המפגשים יהיה עם אנשים שהם ''כן בשבט''. ואני חושב שהחוק הנפוץ לגבי אנשים שהם ''לא בשבט'' הוא - אם הוא עם עוד הרבה אנשים, תברח. אם הוא לבד ואתה עם עוד אנשים, תעשה מה שבא לך. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שהאמירה הזאת מושפעת עד מאד מהמקום בו אתה חי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהאמירה הזאת מושפעת בעיקר ממה שקראתי בנושא. אנשים יכולים להיות מאוד מאוד נחמדים למי שהוא חלק מ''הקבוצה שלהם'' (שכוללת את בני הברית של הקבוצה), אבל רק לעיתים רחוקות הם יהיו נחמדים למי שהם מזהים כחבר ב''קבוצה האחרת''. מי שהם מזהים כ''מוזר'' (למשל, האיש המטופש הזה עם העור הלבן והבגדים החומים שמחזיק באלוהים יודע מה ביד שלו ומכוון את זה עלי) יזכה בתגובות מעורבות - מסקרנות ועד עוינות. אבל מפגשים כאלו, כמובן, הם נדירים מאוד. |
|
||||
|
||||
לא נדירים כלל. כמות האנשים שאני רואה כשייכים לקבוצה שלי היא זעומה ולמרות זאת אני משתדלת לנהוג בכבוד ונחמדות בבני הקבוצות האחרות. זה שאתה מתגורר במקום בו אין לך כמעט שום אינטראקציה עם מי שאינו חילוני-משכיל-אשכנזי(או משוכנז)-דובר עברית-ממוצא יהודי (וכו') ולכן הדברים שקראת קוסמים לך, אינם אומרים שהם נכונים לגבי כל סיטואציה חברתית. |
|
||||
|
||||
בודאי שהם אינם נכונים ל*כל* סיטואציה, אבל שנאת הזר (או גוונים פחות קיצוניים שלה) היא מאפיין די נפוץ. |
|
||||
|
||||
מתוך איזו תובנה שרכשת בחיים, הרחבת את המעגל והתחום של מה שהוא בבחינת "הקבוצה שלך". יש לך כמובן את המעגל הפנימי שעליו את מדברת, אך ב"מעגל האדם" המורחב, החיצוני שלך, למדת להכיל גם את הקבוצות האחרות, מתוך ידיעה שגם להם יש את אותם תהליכים ביולוגיים ופסיכולוגיים שיש לך, גם אם הם לא גדלו באותו רקע תרבותי ואינם מחזיקים באותה אמונה כמו שלך. כאשר תיפגשי בחייזר ירוק עם רגלי אדם שעירות ועיני חתול/קבוצה של כאלה, תצטרכי לבחון מחדש את השקפותיך. |
|
||||
|
||||
את צוחקת, נכון? אלוהים אדירים. "הקבוצה שלי" עבור מרבית בני האדם המערביים, היא "יתר בני האדם המערביים", ולפעמים אפילו "יתר בני האדם". הקבוצה שלי, במשמעות הנוכחית, היא ממש לא "חילוני-משכיל-אשכנזי-דובר עברית-ממוצא יהודי". הקבוצה שלי היא גם חרדים, מזרחיים, ערבים, בריטים, אמריקאים, גרמנים, צרפתים וכיו"ב - וזאת כל עוד הם נוהגים כבני אדם נורמליים. כלומר - אני בהחלט אנהג ביתר עוינות כלפי סקינהדס או חברי קלאן, ובסקרנות משועשעת כלפי פאנקיסטים (עוד יש כאלו?). וצר לי לגלות לך, אבל במקום שבא אני גר יש לי דווקא המון אינטרקאציות עם מי שהוא לא מהתת-קבוצה שתיארת. תשאלי את איילת. |
|
||||
|
||||
אם כבר אתה מזכיר שבטים אז בוודאי זכור לך (בתור האב המייסד של שבט כזה [ראובן]) שאפילו אחים מוכנים/מסוגלים לרצוח (ביחס של 9 ל 1) |
|
||||
|
||||
כשאני הייתי אב מייסד של שבט, רק זרקנו לבורות ומכרנו לישמעלים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |