 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדוגמאות מאמנון אברמוביץ מדגימות היטב את טענתו של פייגלין על כך ש''אופן פעולתה של התקשורת'' הוא כזה שאי אפשר אפילו לתבוע אותה. תאר לעצמך שאברמוביץ לא שמע מעולם שום פרץ צחוק כשאמר ''לנדאו'' במשטרה, ולא שמע שום טענה משכנעת בצבא על מקצועיותו של איתם. בכל זאת אי אפשר לתבוע אותו. אין הוא חייב לחשוף את מקורותיו . . . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טענתו זו של פייגלין מדגימה יפה את כוונתו לפרק את הדמוקרטיה מבפנים, תוך ניצול הכלים שהיא מעניקה לו. הוא משתמש בכלים הדמוקרטיים (''המעטפת'') כדי לפרק את המבנה הדמוקרטי ממהותו, ולהתיר אותו מרוקן מתוכן. (ואגב, הביקורת שלך על אופי ההצבעה בממשלה דומה מאוד לטקטיקה זו, למרות שאינני חושב כי אתה עושה זאת באופן מודע, כמוהו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לענות לך, לגבי פייגלין, דרוש לי יותר מידע על אותה טענה של פייגלין שעליה אתה מדבר, כי אין לי שום מושג בקשר לכך. אם תספר לי על הטענה הזאת אולי אוכל להתייחס לדבריך בקשר לכך. איני מבין איך דבריי (שעיקרם שעדיף שלא תהינה הצבעות בממשלה בכלל, על כך שתיערכנה הצבעות חסרות כל משמעות שבהן השרים יודעים שאם לא יצביעו כמו שראש הממשלה רוצה, הם צפויים לפיטורין), מפרקות את הדימוקרטיה. לדעתי הם מצביעים על ליקוי שדורש תיקון כדי לחזק דווקא את הדמוקרטיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |