 |
|
 |
||
|
||||
 |
פשוט גועל נפש לראות איך מריעים פה בכיכר להוקעתו של "אויב העם". כך גם הריעו בהתחלה לתלייתם של אויבי המשטר בבריה"מ (אין עשן בלי אש) ולרעש הגליוטינה בצרפת. יש אנשים עם ראיית עולם חד מימדית להחריד. אך נעזוב אותם. מעניין אותי לדעת אם: 1) ד"ר יקירביץ' עצמו הריע כשאויבת העם מרגלית הר שפי נכלאה, 2) אם מרגלית הריעה כשאריה דרעי הוכנס לכלא, 3) אם אריה דרעי הריע כשגרגורי לרנר הוקע בעוון נסיון להקים בנק 4) אם גרגורי לרנר הריע כשאבו חצירא מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח [נו טוב, הוא לא ידע מי זה] 5) ואם אהרון אבו חצירא הריע כשאשר ידלין מצא את עצמו אויב העם מספר 1. ולא פחות מעניין: האם כל אותם אנשים מבינים היום שכל הסיפורים על האחרים ברשימה לא היו כה שחור לבן כמו שזה נראה בעיני ההמון. ושאלה לסיום: מה גורם לאנשים לחשוב שהכל כה חד מימדי, יש רשע מוחלט ומולו צדיק יסוד עולם? הרי נסיון החיים שלהם מראה שברוב מוחלט של המקרים שהם מכירים אישית יש צדדים לכאן ולכאן. מה גורם להם להתנתק מאותו נסיון חיים וכשהדבר מגיע לאנשים שאינם מכירים ולעובדות שאין להם עליהם מושג, לתפוס צד בקיצוניות כזאת? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |