|
זהו, שלקרוא לויט' ניהליסט מוסרי זה חוסר הבנה מוחלטת ממש כמו לקרוא לו ספקן אפיסטמולוגי. מי שחושב שהמאמר הזה מבטא ניהליזם מוסרי צריך לחשוב גם שהאמירה ב" על הודאות" ש""קיימים אוביקטים חיצוניים" הוא ביטוי חסר משמעות" מבטאת ספקנות אפיסטמולוגית.
אתה מפספס באופן מוחלט את כל ההבדל בין להפריך משהו לבין לשלול דיון, ובעיקר מפספס את העובדה שאצל ויט' המוקדם, ונראה שגם כאן, הלא ניתן לאמירה קיים ומראה את עצמו. כמו ששלילת המטא-פיזיקה בטרקטטוס היא לא שלילת ה"מיסטי" הבלתי ניתן לאמירה, כך יש כאן רק שלילה של מדע האתיקה. כל קורא בעל רגישות ספרותית מנימלית ישים לב לאופן שבו ויט' מתנסח כאן- לא פיקציה של השפה, לא שגיאה, לא אשליה, אלא נסיון להגיע מעבר ל*כלוב* של השפה. הנטייה של כל מי שניסה "לדבר או לכתוב" אתיקה או דת. ויט' עושה כאן לולאות באוויר בדיוק כדי להימנע מכל הכחשה של אותה משמעות מוחלט, ורק להפריך כל אפשרות לדבר עליה.
בקיצור, ויט' שלך נראה קצת יותר מדי כמו הפודל של רורטי.
|
|