|
קודם כל, בחקירות פילוסופיות זו אכן בעיה, שזה אירוני עד מאוד.
בכל מיקרה, הפסוק הזה רלוונטי מכיוון שויט' מצהיר שם על משהו שהוא '' נכון בהחלט. הוא אינו ניתן לביטוי, אבל מראה את עצמו''. זה כמובן קריטי כשקוראים את המאמר על האתיקה, מכיוון שהבנת המאמר על האתיקה תלויה במעמד של הבלתי ניתן לאמירה אצל ויט'.
אני לא נכנס לספיציפקציות בקשר לציטוט מכיוון שהן לא רלוונטיות, וחשוב רק שהוא פוסל תפיסות פוזיטיביסטיות מסוימות לגבי ה''לא ניתן לאמירה'' בטרקטטוס, ומכיוון שההקשר שלו (דיון בסוליפסיזם וריאליזם) הוא קופת שרצים בפני עצמו שלא ממש בא לי לפתוח כאן.
|
|