 |
דובי, אתה כותב שהבעיה מתחילה במפגש בין שתי חברות חייתיות כאלו - החברה האנושית והחברה הזאבית ורושם שלבני אדם ולזאב אין שום אפשרות לתקשר ביניהם. זה מאוד לא נכון עובדתית, אך אולי עשוי להתקיים בתחום צר מאוד.
נעשה הבחנה קלה בהגדרות:
1. האם תמיד ולעולם לא יתכן מפגש חברתי בעל תקשורת מוצלחת בין זאבים לבני אדם בשל מנגנון קבוע ומובנה אצל שתי החיות.
2. האם אך ורק כשאנו מדברים על חברות כחברות - חברת בני אדם וחברת זאבים, ההקשר החברתי הוא שמונע תקשורת כזאת.
התשובה ל-1 היא שתקשורת חברתית בין בני אדם לכלבים (בן מינו של הזאב הניתן להכלאה פוריה, ובעל מורפולוגיה זהה כמעט. זאב - canis lupus, כלב - canis familiaris)הכלב הוא בעצם "כלב בית" והזאב "כלב זאבי". אין צורך בהוכחות על התקשורת המצוינת הקיימת אלפי שנים בין בני אדם לכלבי הבית.
לצערי, בארה"ב אנשים מגדלים ככלבים לכל דבר גם היברידס של זאב-כלב. ההיבריד מתנהג ככלב בית נאמן. באותה מידה, קבוצות כלבים שמתאפשר להם חופש מרחבי, מתחילות תיק-תק להראות דפוסי התנהגות זאביים, מה שמחזק את הכלל היודע שחית בית המוצאת לבר תחזור במהלך השנים להתנהגות הבר שלה. אלא שלגבי כלבים יש תצפיות של חזרה להתנהגות זאבית באותו דור משוחרר עצמו. אם כן, אנו מתקשרים יפה עם זאבי בית. יתרה על כך, חשוב לציין כאן, שמבחינת הכלב האדם אינו בן קבוצה אחרת, אלא בן אותה קבוצה. כלומר, הקבוצה החברתית של כלב הבית היא קבוצת האדם ויש גוף מחקרי נרחב בנושא. באותה מידה, מחקרים רבים הראו שאנשים רבים (בעיקר בארה"ב ובאירופה) נוטים להכיל, התנהגותית ו/או תפיסתית, את הכלב כבן משפחה. אם כן, אנו והכלבים מסוגלים להגדיר אחד את השני כבני משפחה.
בתנאי שבי, תקשורת בין בני אדם לזאבים רחוקה מלהיות נדירה (אם תספרו לי איך מכלילים תמונות, אוכל להעלות תמונות ששלחו עובדי גני חיות בארץ).
2. האם כאשר תבוא כאדם אל קבוצת זאבים, תוכל לתקשר אתם? הדעה הרווחת היתה דומה לזו שהצגת, עד שארעו מקרים מעניינים לצלמי טבע. אחד מהמפורסמים בהם, הוא "אימוץ" הצלם כחלק מחברה זאבית (שעד אז לא באה במגע עם בני אדם), עד כדי כך שאפשרו לו, כמו לשאר בני החבורה הזאבית, לשבת אתם ליד המאורה בה זאבת האלפא כרעה ללדת, ולאחר מכן, לתקשר עם הגורים. זו התנהגות בטחון יוצאת דופן ומדהימה, שכן זאבים ידועים בשמירה קנאית על גוריהם. אם תרצה אוכל להשיג את שם הצלם והמקום בו מופיע המאמר. על מקרים אחרים רק שמעתי, ואין לי ביבליוגרפיה ביד, אבל לעניין הפרכת הטיעון, עדות מצולמת זו היא מספיקה.
דרך אגב, לעניין פניה למוסר הזאבי המופלא כדי למנוע טריפת זאבים - אין לנו שום צורך בכך ובזמן אמת, גם אין זמן. זאבים לא נוטים לטרוף בני אדם גדולים. בהתאם לכלל "גבוה יותר, גדול יותר, כדאי להתרחק", זה לרוב מה שהם עושים. זאבים נוטים לפחד מבני אדם. שנית, אם אכן תתקל בכמה זאבים (כאמור, אחד לרוב לא מהווה סכנה, זה נדיר ביותר), אין לך צורך להשתמש במוסר אלא בידע זואולוגי על התנהגות הזאב (והכלב). לעמוד בלי לזוז, ולחולל בעצמך בטחון רב ככל האפשר. זה עובד עבור איילים שמסוגלים לכך. אם תשים לב, קרבות דומינינטיות בין זאבים יכולים להמשך פחות מעשרים שניות, ויש בהם מעט מאוד אלימות, וכמעט אין תקיפה ממשית הגורמת נזק. אז איך יודעים מיהו הדומיננטי, כל כך מהר? כנראה לפי רמת הבטחון שהוא מראה. אותו דבר אצל כלבים, שהקרבות אצלם הם לא קרבות דומיננטיות אלא קרבות בין בני קבוצה שונה ולכן יותר אלימים - מי שמראה פחד ראשון, חוטף. דרך אגב, אם תמצא לבד בלילה ביער בישראל ותפחד מספיק בשביל למשוך קבוצת תנים להקיף אותך, חוללות בטחון והדלקת מדורה יפתרו את הבעיה (לא יכולה לומר מה מהפעולות היא שהרחיקה קבוצת תנים, כי לא היה לי פנאי לניסויים אתולוגיים באותה שעה). שורה תחתונה - שכנוע בהתאם לאופי הזאבי (ולא פניה למוסר זאבי)הם שמאפשרים לאיילים חזקים למנוע תקיפה של זאבים ע"י הפגנת בטחון ואי-בריחה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש