|
||||
|
||||
פטייה, ועדיין (העניין הוא) נישמור על זכויותיהם. והרי קבוצות שונות מגדירות קבוצות מתנגדות כלפיהן מידת האמפטייה בהכרח פחותה. ראה למשל ספרה החדש של הפילוסופית החברתית מרתה נוסבאום מאוניברסיטת שיקגו, המדבר על תחושת הקבס או הבחילה, על בסיסה קבוצות שונות שוללים זכויות מאחרים. המוסר עדיין נשמר כמעין אימפרטיב אבסולוטי, ללא קשר למידת האמפטייה שלך לזולת מסויים. אמפתייה אגב היא משתנה רציף ולא פרמטר קבוע, ואין להשתית עליו שיפוט מוסרי. אלא שאני מסכים איתך שאין להשתית מוסר על תפיסות יוטיליטריסטיות. שים גם לב לכך שכותב המאמר מבלבל בין מוסר למנהג או נורמה. חברה יכולה לפתח מנהגים ונורמות שונות בהתאם למה שניראה לשכבות האליטה שלה כמקדם טוב כללי באופן כלשהו, או באופן ספונטני, ולחברת נורמות אלה באמצעות חינוך ושטיפת מוח. ועדיין, לא יהיו אלה צווים מוסריים. |
|
||||
|
||||
ומציג את התנאים והנסיבות בהם מופעל ומתעורר רגש הרחמים כלפי יציר כלשהו. איני סבור אם כן שיש לבסס מוסר על רחמים, כשם שאיני סבור שיש לבסס מוסר על אמוציות או תחושות כלשהן. |
|
||||
|
||||
- קודם כל, אנחנו מגדירים אמפתיה קצת אחרת. אמפתיה פירושה פשוט היכולת להבין מה מרגיש הזולת. זה לא גורר בהכרח אהבה, או רחמים אליו. אבל בלי אמפתיה גם אין רחמים. מלבד זה - אתה מדבר על מוסר כמשהו קיים. כאילו הוא תכונה מחווטת במוח שלנו כמו אהבה, כמו הומור. אני אומרת שאתה טועה. אין דבר כזה. לראיה ההגדרות השונות מאד למוסר בין חברה לחברה ובין אדם לאדם. אפילו ציוויים שנראים לנו "טבעיים" כמו "לא תרצח" אינם כאלה. אין לנו במוח כשרון טבעי למוסר - יש לנו כשרון לאמפתיה. טענתי היא שמוסר התפתח קודם כל מתוך אמפתיה. אחר כך, ככל שהתובנות האנושיות התפתחו, התפתח והשתכלל גם המוסר, ובאופן עקבי במרוצת השנים, בני האדם מרחיבים את התחום הזה שנקרא "זולת". הבלים? קראתי שוב מה שכתבתי. לא נראה לי שאלה הבלים... :-) |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש כאן איזה בלבול קל בין ''מוסר'' כדבר קיים, ומכאן בעל שורשים אבולוציונים, דבר שאנו מנסים להבינו מתוך קיומו - לבין - איך אנו רוצים להגדיר מוסר לתועלתם של הדורות הבאים, איך אנו רוצים שמוסר יהיה, כדי שנוכל לפעול ע''פ הגדרה זו. אלו שני דברים נפרדים. כדי לענות על הראשון, אין לנו אפשרות להעלות השערות מבלי לעבוד בצורה השוואתית (בנ''א ובע''ח אחרים). אם נעבוד שלא בצורה השוואתית, התשובות שנקבל יענו על השני. כדי לענות על השני, כלומר, המוסר בתפיסה האנושית ואין בנ''א צריכים לתפוס מוסר, מותר לנו אולי לחקור רק בתחומי חברתנו האנושית (אם כי, ברגע שנתייחס למאפיינים התנהגותיים-פיזיולוגיים, נגלוש אוטומטית לסביבה-תורשה וגנטיקה ומשם למדע השוואתי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |