בתשובה לאייל ממאדים, 17/06/04 5:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים איתך במידת מה. לא בגלל אנטרופוצנטריות, אלא בגלל חוסר משמעותה של השלכה מחיות, לגבי שאלת ה*תוקף* של כללי מוסר, זכויות, וצדק חלוקתי. וכן, בגלל יתר רדוקציוניזם. אנו פרימאטים מורכבים, בעלי מערכים חברתיים מורכבים, ואין לגזור הבנה של מערכים אלה מתוך תצפית של יונקים נמוכים יותר, בפרט החיים בלהקות. מוסר, זכויות והגדרה עצמית |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אין לנו אפשרות לדבר על חוסר משמעות של השלכה מחיות. א. חלק גדול מהדברים הידועים לנו בפסיכולוגיה, התגלו ראשית בהתנהגות חיות (ראה התנייה אופרנטית, ושאר מעללי הביהוויוריסטים וכמובן, עוד). הבקורת על השלכת הרעיונות על האדם היתה מובנת, אך עם חלוף השנים והתבססותן על סמך תוצאות של התיאוריות, הבנו שמבחינת מערכי התנהגות בסיסיים, אנחנו באותו שק. התנהגויות של מוסר, זכויות וכו', וכל התנהגות "מורכבת" אחרת, לא צונחת עלינו מלמעלה בהשראה שמימית, אלא היא מבוססת על מערכי התנהגות הקיימים בנו, והללו, תרצה או לא, הם פיזיולוגיים. אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי איך התנהגות היא לא עניין פיזיולוגי. (מדובר בהתנהגות בני-אדם, לא מלאכים או מחשבים). ב. יונקים נמוכים, גבוהים... דרווין עצמו הזכיר לעצמו לא להשתמש במונחים האלה (אבל היה לו פישול קטן באחד מספריו...). לא ניכנס לסיבותיו, אבל אני אשאל: כשאתה אומר על משהו שהוא יותר מורכב, והמשהו הזה הוא אתה, כמה אובייקטיביות נוכל לייחס לך? לעניין ה-"בפרט החיים בלהקות", טעית טעות חמורה, וזה מוכיח שאין לאנשים אפשרות להתעסק באבולוציה כלאחר יד מבלי לשבת ולחרוש, ולדעת זואולוגיה (דרווין חקר 3000 מינים כדי לכתוב את דבריו). מי מפתח יכולת תקשורתית טובה יותר? באילו מקומות יכולת תקשורתית נדרשת יותר? באילו מקומות ישנם פיקוח חברתי, היררכיות, זכויות וחובות? - אצל בע"ח חברתיים. הדברים הללו, יהיו נמוכים יותר אצל צבים, בשל היותם פחות חברתיים וגבוהים יותר אצל אלו החיים בלהקות. אל תשכח, שהאדם הוא חיה החיה בלהקות. זה שיש לנו בתים כעת, אל תתן לזה להשלות אותך. אנחנו חיים בקבוצות ובלהקות, אם כי סבורים שאנו אינדיבידואלים. כמו לזאב, גם לך לא פשוט לקום ולהחליט לעזוב את הקבוצה וללכת לגור על הר בודד. מעטים האנשים שעושים זאת. וכן, אנו בהחלט גוזרים הבנה של מערכים חברתיים מורכבים מבע"ח חיים אחרים, בדיוק כפי שאנו גוזרים הבנה של מערכים פשוטים יותר, הבונים את המערכים היותר מורכבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהגות של בני אדם היא פזיולוגית יותר מהתנהגותם של מחשבים? אני חושב שהמודל שלך עומד קצת על הראש. אם אתה מניח שההתנהגות האנושית ניתנת לרדוקציה עד לכדי פיזיולוגיה, אין לך מנוס מכך ש*הכל* ניתן לרדוקציה לכדי התנהגות פיזיולוגית1 (בטח שזה נכון לגבי מחשבים, לגביהם הרדוקציה היא הפשוטה ביותר - הרי אנו בנינו אותם מלמטה למעלה וכל שנשאר הוא להציץ בספרות. אנו גם יכולים להקפיא את התנהגותם ב"זמן" ולבדוק מה קורה אצלהם בכל רכיב פיזי). הקביעה הנחרצת שלך שההתנהגות האנושית היא רדוקציוניסטית לפיזיולוגיה היא לא יותר (וגם לא פחות) מאשר הנחה פילוסופית (ולא עובדה שניתן להגיד עליה "אם תרצה ואם לא תרצה"), שהיא אמנם מעניינת וניתן לדון עליה (בלי להגיע אף פעם להכרעה משכנעת במיוחד, גם אם הדיון מחכים ומעניין), אבל היא מאוד לא עוזרת לנו לזרוק לפח את הדיון הלא רדוקציונסטי שדן ב-"מוסר מהו" ברמות המופשטות יותר (למה? משום שגם אם נקבל את ההנחה הרדוקציוניסטית כאמת, ההסברים שהיא מספקת הם כה חלקיים ולא פרודקטיביים כשדנים בשאלות מוסריות, עד שהיא הופכת לאמת לא פרודקטיבית ולכן לא מעניינת ככלל אצבע או כהנחת יסוד לכל דיון באשר הוא). מה לעשות - בעולם מורכב יש המון ערך למופשט ו*לפעמים* רדוקציה היא חסרת ערך (למשל, אין ערך לרדוקציה לכדי פיזיולוגיה, כאשר אנו דנים אם זה מוסרי לעשות גרפיטי על יצירות אמנות). "כשאתה אומר על משהו שהוא יותר מורכב, והמשהו הזה הוא אתה, כמה אובייקטיביות נוכל לייחס לך?" מהי אובייקטיביות "חוץ אנושית"? אני לא מכיר דבר כזה. אלא אם אתה אדם דתי, אני חושב שגם אתה לא מכיר. אנתרופוצנטריזם זו לא מילה גסה, זה המצב האנושי (גם הצמחוני שבצמחונים נגוע ב"מחלה" הזאת, גם אם נדמה לו שלא3). במשפטים כמו "אל תשכח, שהאדם הוא חיה החיה בלהקות" יש אמת מסוימת, אך יש בהם גם לא מעט כזב ופישוט יתר של מציאות מורכבת. מה לעשות שכאשר מפסיקים להתעלם מן הפרטים של החיים האנושיים ושונותם משאר החיות אותן אנו מכירים, מגלים שהאדם הוא "קצת" יותר מאשר עוד חיה שחיה בלהקות4. _______ 1 למה? משום שאין לנו מנוס מן הפרספקטיבה האנושית שהיא שבויה בקנה המידה האנושי. לדעתי, התנהגות אנושית תהיה תמיד הדבר הקשה ביותר לניתוח רדוקציוניסטי בשל הקרבה שלנו אל (וההבנה שלנו את) הפרטים הקטנים שתמיד מפריעים לנו ליצור תמונה שלמה אחת שניתנת לפירוק קוהרנטי. לגבי כל מה שמחוץ לקנה המידה שלנו (מן המיקרו עד למקרו), הרבה יותר קל לעשות רדוקציה משום שיותר קל לפשט, לא להיות מודע לפרטים, לקרב, להתעלם או לבנות מודלים פורמליים שממלאים את חללי חוסר הידע שלנו2. 2 ניסוח מעורפל? כן, אני יודע. זה "מה יצא לי". 3 אם תרשו לי להיות נחרץ לרגע, בצורה שקצת מעצבנת גם אותי. 4 חוץ מנגני רוק שחיים בלהקות ומאוד לא אוהבים להסתפר. עפ"י הסבתות שלנו, הם דווקא כן חבורה של חיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאמרתי "פיזיולוגי" התכוונתי למרכיבים ביולוגיים. המחשב בנוי, כמובן, ממרכיבים רבים וכו', ובבסיס התיאוריה הקוגניטיבית יש את ההשוואה של מוח האדם למחשב (אני חושבת שזה קצת לעמוד על הראש אבל לא רלוונטי לנו).לא נראה לי שיש לימודים בשם "הפיזיולוגיה של המחשב", יש לזה שם אחר, אבל אם נגמיש את הטרמינולוגיה, זה עשוי להיות שם סימפתי. אבל לא זה העניין. כן. מרבית הדברים ששמעתי עליהם ניתנים לרדוקציה, וכך הם גם נבנים. טבע החיים. ונכון, ההתמקדות בנקודות הקטנות, זה לא לראות את התמונה הגדולה. אני מתבוננת בהיסטוריה המדעית ורואה דבר מה מעניין שאולי ניתן להשוותו לפעילות התאים. בתחילה, לא היתה הפרדה התמחותית כלשהי. לאחר מכן, נוצרה התמחות (התמיינות), ואנשים התחילו לראות את העולם דרך הרכיבים הכימיים וכו', והרדוקציה, הדורשת התמחות רבה, שלטה. לשמחתנו, התמחות זו הובילה את המדע למקום בו הוא נמצא. כיום, מתחילה מגמה מופלאה, של סינתזה. אם נתבונן על תא של מערכת העצבים המרכזית, למשל, בתחילה הוא תא ככל התאים. לאחר מכן, הוא עובר התמיינות למערכת העצבים. לאחר שאורגן בגנגליון מסוים, הוא ושאר תאים רלוונטיים מתחילים בעבודה המופלאה של סינתזה. אותו דבר גם בגנים. התנהגות ספציפית במרבית המקרים לא מופעלת דרך פעולת גן אחד (שגם הוא לא דבר "יחיד" ומוגדר), אלא ע"י סינתזה של פעולת מספר גנים שונים. אני שואפת לסינתזה, אני סבורה שרדוקציוניזם לכשעצמו אינו מספק, הוא נותן לנו הבנה מעולה לגבי הרכיבים, אך עדיין אנו צריכים להבין, מעבר לאיך הם פועלים יחד, גם איך הם פועלים על הסביבה וכמובן איך הסביבה פועלת עליהם. הדיכוטומיה הולכת ונעלמת. אני לא היחידה שחושבת כך. מסיבה זו, מגמת חקר המוח בבר אילן נקראת "מגמה בין-תחומית", כזו שעושה סינתזה בין מספר סוגי ידיעות רלוונטי. אותו דבר באתולוגיה. האתולוגים מכירים את הפעילות ההורמונלית לפרטי פרטיה הביוכימיים, ומאידך הולכים ומתבוננים על התמונה הגדולה של פעילות הפרט בסביבה. אבל, היות הפעילות האנושית ניתנת לרדוקציה פיזיולוגית היא לא הנחה פילוסופית. זו אמירה פשוטה עד כדי גיחוך, אך נכונה. אדגים: אתה שולח את תשובתך כאן. קריאת הכתבה, מחשבתך והגיית הרעיון, הקלדת התשובה - כל אלו אינם אפשריים ללא פעילות פיזיולוגית.ניקח דוגמא קיצונית, היפוטתית. נביא זוכה להארה שמימית ומקבל נבואה. הבה נאמר שאכן הגיעה הנבואה ממקור שמימי, ואין כל רקע "פיזיולוגי" קודם לנביא. כלומר, לא מדובר בהעלאת תכנים כלשהם ממוחו. היכן נקלטת אותה נבואה? היכן היא מתורגמת לתחושה, או למילים, והיכן היא מפוענחת? היכן מתרחש אותו דבר של "קלטתי משהו"? או במילים אחרות, היכן אתה מרגיש מה שאתה מרגיש או חושב מה שאתה חושב, אם לא במערכת העצבים שלך? דרך אגב, ניסויים חדשים של גזינגה מביאים אותנו למסקנה שאותו דבר הנקרא מודעות מהווה מיקום מסוים במוח (באונה השמאלית, כנראה). אדם שסובל מ"ראייה עיוורת" עקב הפרדת כפיס המוח המחבר בין שתי האונות, הוא אדם הרואה רק מה שלימינו ולוקה בעירוון צד-שמאל. אבל הוא יכול עדיין לראות ולתרגם במוחו (ואפילו לצייר ביד שמאל) את מה שנמצא בחלק השמאלי של שדה הראייה. רק שאין לו מושג שהוא ראה את מה שראה, וקשה לו לפרש מה צייר. הרי לך רדוקציוניזם של המודעות. לא צריך לפחד מזה, מבלי זה קשה מאוד לטפל בפגועי מוח. נכון, כאשר דנים בפעולות מוסריות מבחינת "תפיסת המוסר ע"י האדם", יתכן (שוב, יתכן) שאין לנו צורך ברדוקציה. אבל, בשניה בה מערבים תיאוריות אבולוציוניות, כפי שעשה כותב המאמר, נכנסו לתחום ההרד-קור של הרדוקציוניזם - גנטיקה. כפי שאמר דרווין בעצמו, בהקדמה ל"מוצא המינים", הבעיה הגדולה ביותר של התיאוריה שלו היא חוסר יכולתו להסביר "איך המנגנון התורשתי שאני מדבר עליו פועל". הוא ידע יפה, שבסופו של דבר, אין לתיאוריה שלו בסיס מוצק ללא ההסבר "איך". גילוי התורשה הגנטית, הוסיף בצורה מושלמת את החלק החסר בפאזל של דרווין. אם כותב המאמר היה מתייחס ל"התפיסה האנושית של המוסר", בלי לערב אבולוציה (שהבנתה האמיתית, מעצם טבעה של התיאורה, מבוססת על רדוקציוניזם ומתוכו הבנה של תהליכים מורכבים), ואם לא היה מערב בע"ח אחרים, לא הייתי מגיבה כפי שהגבתי. לעניין אובייקטיביות. אני מסכימה לחלוטין עם טענתך, אבל אני סבורה שנכון לנסות, ואז אולי נהיה קצת פחות סובייקטיבים. לעניין אנתרופוצנטריות, אני לא מסכימה. במקרה גדלתי בבית שבו התייחסו לכלבים כמו לבני אדם. גם אם מדי פעם שמעתי אמירות כגון "כלבים הם לא בני אדם", ההתנהגות היא שהשפיעה על תפיסת העולם שלי (כידוע, זה לא משנה מה אתה אומר לילד, זה משנה מה אתה עושה). לכן, זה מאוד לא טבעי לי לא לראות כלב כבן משפחה שווה זכויות. איני אומרת שאני צודקת או טועה, אבל זו דוגמא לעיצוב תפיסה "פחות אנתרופוצנטרית" דרך דוגמה התנהגותית. מדוע באמירה שהאדם חי בלהקות, או במילים אחרות, שהאדם הוא חיה חברתית, יש כזב? זו אולי אמירה לא מדויקת, שכן, כפי שהראה ספנסר, יש דוגמאות ספורות של חיים בקבוצות קטנות ביותר, ואפילו שניים, אלא שבטים ספורים, תחת תנאים סביבתיים ספציפיים. אותו דבר מתרחש גם אצל זאבים. בכל זאת, אנו מסתכלים על הרוב, מחד, ועל ההתנהגות, מאידך, ומסיקים שהאדם הוא חיה חברתית לכל דבר. ברור שהאדם הוא קצת, ואפילו הרבה, יותר מ"עוד חיה שחיה בלהקות". גם הזאב, כאינדיבידואל, הוא הרבה יותר מכך. זאב עשוי להתנהג בצורה מאוד יוצאת דופן לשאר זאבים. כבר ניצפו התנהגויות אצל זאבים ספציפיים שעדיין לא נראו אצל אחרים. כנ"ל לגבי האדם. אבל, כאשר זאב או אדם מתנהג בצורה מאוד מיוחדת, עולה תמיד השאלה לגבי הפוטנציאל הגנטי שהוביל להתנהגות זו (כדי להתנהג איכשהו, צריך להיות קידוד כלשהו שמאפשר את ההתנהגות. גם אם היא לחלוטין מושפעת חברתית, צריך להיות רקע גנטי עליו חלה ההשפעה, כדי ליצור התנהגות). לכן, יוצאים מתוך הנחה שאם אדם מסוגל יכול להגיע לנירוונה או כל דבר איזוטרי אחר, ימצאו עוד שניים שלושה כאלה ואפילו יותר. לגבי הניסוח המסורבל, לא הבנתי. לעשות רדוקציה ולא להיות מודע לפרטים?. דרך אגב, ניתן אולי להסתכל על רדוקציה כבעלת הרבה מאוד רמות. שנית, המושג רדוקציה הוא מושג ישן, ולא כל כך מתאים לעולם הפוסטמודרני, שזונח את הדיכוטומיות שכבר לא עובדות. מה אתה, גבר או נקבה? המדען הפוסטמודרני (בעיקר זה שיודע ביולוגיה, אבל גם סוציולוגים ופסיכולוגים), יאמר לך "אתה בעל רמות גבוהות של גבריות. זה הניסוח הנכון". ואכן, זה נמצא כניסוח נכון, גם מבחינת הגילויים בתחום הפסיכולוגיה וגם אלו בתחום הביולוגיה. אם נזנח דיכוטומיות, יהיה לנו קל יותר. דיכוטומיה ארכאית במיוחד היא דיכוטומית האדם/חיה, בעיקר כשכבר ידוע לנו שהאדם הוא חיה. נחמדה, מפותחת, הרסנית, חושבת וכו' - אבל מבחינה פיזיולוגית (אין אדם בלי פיזיולוגיה. אין דבר כזה. גם מוח בצנצנת הוא פיזיולוגי) - אנחנו בעלי חיים. מה רע בזה? למדו אותנו שזה מעליב, אבל יש כאלה ביננו שלא היו באותו שיעור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה לקרוא את מה שיש לקריפקה להגיד על Identity Theory, לגבי רדוקציוניזם של המודעות. יש כאן איזה תעלול לשוני בעיתי נורא. אפשר למצוא הסברים קצרים בנושא ברשת (Kripke).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, רדוקציה פיזיקאלית מלאה לא ממש מאפשרת מושגים כמו "ערך אמת" שדרושים כדי לטעון אותה. כלומר, עצם מושג הטענה הוא בלתי-פיזיקאלי בבסיסו. אני , אגב, בהחלט מאמין ברדוקציה מלאה של כל הפונקציות האנושיות לפעילות מוחית, מה שאומר שאני בהחלט תקוע עם הפרדוקס הזה. סתם ראיתי לנכון לצין אותו, זה לא שאני סבור שהוא מפריך משהו. ההתנגדות שלי היא לרדוקציה של הפנומנולוגיה, שהיא חסרת מובן כמו שמראה קריפקה, ולאלמיטיביזם של הפנומנלוגיה, שהוא סתם נורא בעיתי ושרירותי. אם כבר, אמליץ בהתלהבות על David Chalmers. (השמות באנגלית לצרכי גוגל, אגב. אני מציין את זה כי לרוב אני מוצא את הנטיה לכתוב שמות באנגלית מציקה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על השמות, אני ניגשת להכיר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |