בתשובה לגלעד ברזילי, 16/06/04 13:55
ההקשר החברתי 226517
אייל מולד(ר) • בתשובה לגלעד ברזילי יום ד', 16/6/2004, 17:37
בוודאי שיש בעיה במודל שלך להסכים שלחברה אסור להרוג בני אדם באשר הם. זה אך ורק בכפוף לכך שזה יביא בסופו של דבר לשגשוג. אם נהרוג את 1000 הפושעים המסוכנים ביותר ונסתיר את הראיות לכך, ברור שהחברה תשגשג יותר. לא ברורה לי ההתחכמות לגבי "תלוי איך אתה מגדיר שגשוג". אם אני מגדיר שגשוג של החברה איך שבא לי (נניח, כעזרה הדדית או כערך לאדם באשר הוא אדם), מה בדיוק המשמעות של לקרוא לזה שגשוג החברה?
ובקשר לשיפוט של מערכות מוסר. עובדה מוצקה היא שתורות המוסר ההומניסטיות נותנות ערך לחייו וזכויות של אדם באשר הוא אדם, גם (ובמיוחד) במחיר של פגיעה בשגשוג של הכלל. יש בעיני ערך נמוך מאוד לשיפוט התנהגות של אנשים בתור שאיפה לדבר מה, שאין לו קשר ולעיתים הוא אף נוגד את מה שהאנשים תופסים כשאיפתם בפועל.

ובכלל, כל ההיקש הלוגי שבמאמר עומד על כרעי תרנגולת. ברור שמוסר תורם לשגשוג החברה. אבל שגשוג החברה אינה תוצאה הכרחית ומיידית של התנהגות מוסרית, ולעיתים להפך. ובכלל יש עוד הרבה מאוד גורמים המביאים לשגשוג החברה, ובטח שלא ניתן לקרוא להם מוסר.
ההקשר החברתי 226868
גלעד ברזילי • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ו', 18/6/2004, 7:48
חבל שויתרת על הסיעוף, היינו יכולים להיות ממוקדים יותר.

העניין עם הגדרת השגשוג הוא בכלל לא התחמקות כמו שאתה רואה אותו. ראה תגובה 226867 .

שנית, בקשר להקש הלוגי הרעוע שלי, אני חושש שהגיע הזמן לבדק בית קצר. זה שטענתי שמוסר תורם לשגשוג, ממש לא גורר שכל מה שתורם לשגשוג הוא מוסר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות