|
||||
|
||||
ראוי להתייחס גם להבדלים ההתנהגותיים כלפי חיות שונות. אף אחד לא יתייחס למי שדורך על ג'וק ומועך אותו למוות כ''מתעלל'', בעוד שרובנו נתקומם על התעללות בכלב, חתול או ציפור שייעשו לנגד עינינו. מעבר לכך, רבים טוענים שאופן גידולם של רבים מבעלי החיים במשק החקלאי המודרני, הם בעצם התעללות, גם אם הרפתן לא נכנס לרפת וחובט בפרות בכוח. המדרג של התייחסותנו לחיות הוא מורכב למדי, וכולל פרמטרים רבים יותר מאשר הדואליות של אדם-חיה |
|
||||
|
||||
זה נכון, אבל אפשר לטעון שההבדלים האלה קיימים בהתאמה גם במידת ה''תקשורת'' שבעלי החיים האלה יוצרים איתנו. כשגור שימפנזה מילל כשהוא מופרד מהאמא שלו יש בכך מסר תקשורתי מאד ברור לבני האדם, ולעומת זאת ג'וק נתפס אצלנו כמחוסר רגשות גם בגלל חוסר תקשורת. הוא לא בוכה, לא צועק ואפילו לא מקלל. |
|
||||
|
||||
This could be attributed to our own specieist biases. Some animals are fortunate enough to be "cute" (translation: have more humanlike appearance? have nicer fur?) and therefore enjoy more compassion than the animals whose external appearance we appreciate less.
|
|
||||
|
||||
טוב, חלק מהחיות לא זכו למעמדן בתחומי המוסר האנושיים בעקבות עיון-אסטתי-תאורתי ברוך הפרווה שלהם ובברקה (ע"י האדם), אלא בשל העובדה הפשוטה שהיה עלינו ללמוד (אבולוציונית) להסתדר אתן לאחר/בזמן/לפני שבייתנו אותן. |
|
||||
|
||||
את חשיבות האסתטיקה ניתן לראות בהכלאות שיצרו חתולים וכלבים בצורתם היום. יש חוקרים הסבורים שמלכתחילה לגורים שהיו בעלי מאפיינים ייחודיים (כגון זנב מסולסל במיוחד, צבע שונה, ותמיד מזכירים את העניין של תווים תינוקיים), היה פוטנציאל שרידות גבוה יותר כי זכו ליותר תשומת לב מהאדם ועל כן ליותר טיפוח ומזון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |