בתשובה לרות, 16/06/04 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את לא זאת שהתגאת בלוגיקה שלך? אם ממילא את מנתקת ללא מזוהים, איך תזהי את הגלילי? על פי איזור החיוג? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזהה שהם לא מוכרים כשמתחילה לדבר אתם, ומכאן חוסר הנימוס בטריקה. יכולים להיות מוכרים ומתויגים כטיפוסים שליליים, וכנ''ל. דרך אגב, לא סבורה שיש ''לוגיקה'' אחת כללית לכל תחומי החיים. הלוגיקה של אותו פרופסור לפילוסופיה שהתגלה כמכה את אשתו (עדי משהו), לא בהכרח זהה בכל תחומי חייו. וזה כל העניין של בדיחת ''הכי חכם'' של סוקרטס, לכו תשוו בין משתנים שונים... לעניין רכישת כשרים כגון הוצאת הודעות מסלולרי, יש את העניין של מוטיבציה לרכוש את הכישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, נניח. ומה הבדיחה עם סוקרטס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, משתאה זה הכותרת של ההשתאות לשרשורים של נושאים שהפתיעו אותי במיוחד. הבדיחה עם סוקרטס היא שלשאלה "מי האדם החכם ביותר" תשובת נביאת אפולו היתה "סוקרטס". מחד, הוא חכם משום שהוא יודע שהוא לא יודע. אבל, מבחינה מתמטית אין אפשרות לקבוע את "הכי חכם", מסיבות רבות. סיבה בולטת היא שיש סוגים רבים שונים של חוכמה, כך שהכי חכם זה משהו לא מוגדר ועוד קצת. אני משערת שסוקרטס וה"שופר" שלו, אפלטון, מהיותם מתמטיקאים, עלו על הנושא. בכל מקרה, את ההפרכה המתבקשת מספק סוקרטס כשהוא אומר לדיוטימה, בויכוח פילוסופי, "חכמת ממני". האירוניה הפנימית של סוקרטס מדהימה. הוא "צוחק" בעדינות גם על הנושא של "האלים אמרו". (האל אמר שאני הכי חכם, אז האמנתי לו! ומיד רצתי לבדוק את זה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב ש"משתאה" הוא ניק טוב, אולי כדי שתדבקי בו, ניק טוב קשה למצוא. הניתוח שלך הזכיר לי את ההוכחה שאין מספר טבעי "משעמם": יהי N המספר המשעמם הקטן ביותר. ברור שזוהי תכונה מעניינת, ומכאן ש N אינו משעמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |