 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז יש את ההורים הביולוגיים מול ההורים "המאמצים" (לפני הוצאת צו אימוץ). כל צד מיוצג ע"י עו"ד. ואיפה הילד? מי מייצג את האינטרסים שלו? ההנחה היא שהמדינה, באמצעות השירות למען הילד, אמורה לעשות זאת. אבל לא שמענו במקרה הפרטי הזה שלמדינה, כלומר לשירות, יש עמדה ברורה מה היא טובת הילד. שום גורם רשמי במשרד הרווחה, כולל העובדות הסוציאליות שבאו במגע ישיר עם המקרה, לא הביעו את השקפתן המקצועית לגבי התינוק וטובתו העתידית. כל הזמן מתעסקים כאן בפרוצדורה, ובתקנות, ובחוק, ובנורמות. והכי מתעסקים פה במושגים כמו "צדק" (להורים), ולמי ייגרם עוול ח"ס (עוד פעם להורים). הטיעון של "המאמצים" הוא שהם השקיעו בילד משך חודשים, ונתנו לילד אהבה ובית חם, והילד מכיר רק אותם כהורים ("הוא בשר מבשרנו" חזרה ושנתה האם). כאילו הם במרכז העניין. כאילו השקעתם ואהבתם לאורך התקופה אמורים לשמש כעילה לחזקה על ילד שנולד לאחרים הרוצים בו לעצמם. אבל הילד נתן להם את הזכות שנמנעה בדרך הטבע - הזכות לקיום תא משפחתי שלם יותר. הילד איפשר לזוג האומן לגדל ילד, חוויה שלא היו זוכים לה אילמלא הועבר לאחזקתם. כך שהם העניקו לו אושר, והוא העניק להם אושר. עובדה, הם נלחמים על המשך אושרם כהורים, תוך מוכנות לגרום לתינוק אומללות עתידית. כי לפי כל המחקרים בארץ ובחו"ל ילדים מאומצים פגיעים יותר מבחינה רגשית וחברתית, נוטים להסתבכויות אישיות, ובממוצע, מפגינים הישגים נמוכים יותר בלימודים, בעבודה, בהשתלבות בחברה. גם ההורים הביולוגיים אינם חפים ממניפולציה. הפ פורטים על נימת קשר-הדם, ופוסחים, בכוונה, על עצם מסוגלותם לתת בית חם לילדם. ושוב, לא האינטרס של הילד נשמע, אלא רצון הוריו. אבל, כידוע, אין עדיין רשיון להולדת צאצאים, וחיוב להוכיח תנאי מינימום לגידולם. כך ששיקלול הבעד והנגד מנקודת הראות של הילד מצביעה על חובת הרשויות להחזירו לרשות הוריו מולידו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הילד מיוצג ע''י עורכת דין שמונתה ע''י בית המשפט. כרגע עורכת הדין הזו מצדדת בעמדת ההורים הביולוגים (למעשה מן ההתחלה היא צדדה בעמדתם ולכן הפסיקה להחזרת הילד) הבדיקות העצמאיות של בית המשפט (במנותק מהשרות למען הילד) קבעו ששהורים הביולוגים הוכיחו מסוגלות גבוהה משרד הרווחה שינה גם הוא את דעתו והפך לתומך של ההורים הביולוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ראיתי הערב שאכן מונתה עו"ד לקטין מטעם בית המשפט. רציתי להסב את תשומת לבך כי פסיקה בענייני משפחה מסתמכת על תסקירים מהעובדות הסוצ', לא על פי טיעונים משפטיים(1). ביהמ"ש תמיד מאמץ את המלצת העו"ס. מכיוון שכך, חיוני שיהיה גורם משפטי שייצג את הילד מול השירות לילד. ייצוג לילד, לא לאפוטרופוסים שלו (מטעם עצמם). ולא מציע לך לסמוך על עו"ס בזמן שבר משפחתי-אישי. מידע אישי - מדובר בחומר אנושי בינוני ומטה, אטום, ביורקרטי ומרוכע עד כדי אדישות. לחפש שם קצת שכל ישר ואמפטיה, זו משימה אבודה. (1.) בכל הקשור לפסיקות על משמורת ילדים, הוצאת ילדים מחזקת הוריהם, אומנה, אימוץ, הפנייה למוסדות ופנימיות נוער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התכוון שיש עו"סים שהם מחומר אנושי בינוני ומטה, אטום, ביורקרטי, ומרושע עד אדישות. כמובן, אין הוא שולל שישנם עו"סים שהם מחומר אנושי מעולה, פתוחים, חרוצים, טובי לב ואכפתיים. הוא לא ציין את האחוזים אבל סביר להניח שמדובר על משהו בין 10-90%. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |