 |
אז למה לא ביקשת ממני? יש לי את "מלחמה לנצח" במצב מצויין... :-)
את "שלום לנצח" לא קראתי (וואלה, השם מזכיר לי דווקא את פיליפ מארלו של ריימונד צ'אנדלר), אבל לשאלתך: כן, בהחלט. האמפטיה אצל פק"ד היא בהחלט תקווה לגאולה - ל*כולם*, ולאו דווקא של המין האנושי.
המסר הזה עובר כחוט השני ברבות מיצירותיו, אבל הוא נמצא שם למן הרגע הראשון, כבר בסיפור הראשון שלו שפורסם אי-פעם, Beyond lies the wub, בגליון יולי 1952 של "פלאנט סטוריס". ב-1981 כתב דיק על סיפור זה שלו (בתרגום חופשי מאד שלי): "בסיפור זה, אמפטיה...משמשת ככלי נשק ממשי לצורך הישרדות. אמפטיה מוגדרת כיכולת לשים עצמך במקומו של מישהו אחר. הוואב (Wub - יצור תבוני דמוי חזיר גדול) עושה זאת טוב יותר מכפי שניתן היה לשער: יכולתו הרוחנית מושיעה אותו פשוטו כמשמעו. הוואב ביטא את המושג שלי בדבר צורת חיים עילאית. מצד שני, קפטן פרנקו (השם מתבסס במכוון על גנרל פרנקו מספרד) תופס יצורים אחרים במונחים תועלתניים בלבד. לדידו הם חפצים בלבד, והוא משלם את המחיר הסופי בגין העדר מוחלט של אמפטיה. כך אני מראה שהאמפטיה היא בעלת ערך הישרדותי; במונחים של תחרות בין-גזעית, אמפטיה מעניקה לך את היתרון".
(הסיפור עצמו חביב מאד, ומשכיל לדעתי לרתום רעיונות קודמים - ע"ע "השופט העליון" של ואן-ווגט - להעברת המסר הנ"ל)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש