 |
|
 |
||
|
||||
 |
כגודל האי-ציפיה כך גודש ההתפעמות... גמני לא יותר ותיק מדב''א, קשה להיות וטראן יותר ממי שנפטר בגיל שישים ומשהו לפני כעשר שנים. אבל הכרתי את הטיפוס בעשור האחרון לחייו. (יש לציין כי טרם חדירת המקרר החשמלי למחוזותינו, היו המוכרים מביאים את הקרח לפתחי הבתים. כך היה גם עם הנפט לבישול והסקה.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במושבות מסויימות שלא אסגיר את שמן, לפני עידן הבלגולה שהיה מגיע עד הבית, היו אנשים משרכים דרכם אל "תחנת הקרח" המקומית מצויידים בעגלות יד או אופניים, והחזיון של מישהו עם "שליש" או "חצי" עטוף בשק על סבל אופניו היה חזיון נפרץ. גם לרפת המקומית היו הולכים עם כד האלומיניום הריק, לפני שמישהו בשם שמאי מָלָמוּד החל לעבוד כשליח מצווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי החלב היו מנירוסטה- כך גם מכליות החלב של היום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלומיניום. די מזכיר את: http://www.amimetalsindia.com/12.jpg | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מאלומיניום, ועם ידית פחות מצועצעת, וכמובן ללא מנעול (מי ירצה לגנוב את הקרום?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק - אני מכיר כד חלב גדול מנירוסטה כקישוט אצל דודי חשבתי שכולם היו כאלה כי התקן למיכליות חלב הוא נירוסטה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו, בעיר שחברה לה עם יפו, למי שהיו אופניים, נחשב לכל-כך אמיד, עד ש'הבלגולה' לא זאת בלבד שהיה מביא את הקרח עד לתא העליון במקררו, אלא שעוד ציפה לקבל תשר בדמות שתיה + פרוסת אינגלישקייק. בעלי אופנוע עם סירה נמצאו רק באלפיון העליון. לא הכרנו כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשם האמיתי של השוטה הוא יורם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 224993 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |