 |
בהנחה שאתה צודק, וילדים אינם יודעים לקרוא ניקוד כהלכה, אפשר לייחס זאת לעובדה שהם נחשפים לניקוד לזמן קצר ביותר (שנת לימודים אחת, כמדומני). יש להניח שגם בשנה הזאת לא נעשה נסיון רציני מדי ללמד ניקוד - כיוון שההתיחסות אליו היא כאל "גלגלי עזר" - משהו זמני ומסורבל שהמטרה היא להפטר ממנו.
תלמיד כיתה ט' ודאי לא ראה טקסט מנוקד במשך שמונה שנותיו האחרונות. מדוע אתה מצפה ממנו שיקרא ניקוד בקלות ובלי להתעמק?
מה שאתה אומר לגבי מיעוט היחשפות הוא נכון. אני תומך בהצעתך להרבות בחשיפת ילדים לניקוד - אבל הדבר פשוט איננו מעשי בשיטת הניקוד הנוכחית, שיש צורך להיות מומחה כדי לכתוב בה.
לגבי המחקר המוכיח כי ניקוד מאט את הקריאה - גם אני שמעתי עליו, אבל אינני יודע עליו פרטים נוספים. אם למשל הוא נערך בקרב אנשים הרגילים לקרוא ללא ניקוד (אפשרות סבירה בהחלט - היכן תמצא אנשים אחרים?) הרי שהתוצאה שהתקבלה היא צפויה בהחלט, ואיננה מלמדת דבר. אשמח אם מישהו יוכל להוסיף פרטים.
לגבי "המורה שלנו הסביר" - במקרה זה אכן "קריסת פונקציית הגל" למשמעות הנכונה קורית מהר יחסית - כי רק מילה אחת מפרידה בין המלה הדו-משמעית לבין זו המכריעה אותה. אבל לעתים קרובות קורה שהקורא נמצא במצב של סופרפוזיציה של משמעויות במשך זמן רב יותר - ואז לעתים צריך לחזור לתחילת המשפט ולקרוא אותו שוב. אמנם הדבר נעשה באופן כמעט בלתי-מודע, אך אין לי ספק שהוא מעכב את הקריאה במידת מה (אצלי, לפחות).
לסיום אגייס לצידי את חכמי טבריה, שסברו כי קריאת טקסט בלתי מנוקד היא קשה מספיק לא רק בשביל להצדיק את תיקון הניקוד - אלא אפילו בשביל להצדיק את המצאתו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש