בתשובה ליוסי גורביץ, 02/02/00 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים עמך בכל הנוגע לשתי הפיסקאות הראשונות בתגובתך. על השלישית אני חולק במקצת. נראה לי הגיוני כי לפלסטינאים צריכה להיות מדינה משלהם - לא בגלל צדק או אי צדק הסטורי זה או אחר, אלא היות וזה הפתרון היחיד המסוגל להביא מעט שקט לאיזורנו. עם זאת, האינטרס של מדינת ישראל, כך נראה לי, הוא לוותר על מינימום שטחים - לא בגלל קדושה, זכות אבות או כל אחד מאלף מניעים אוויליים כגון הא, אלא מטעמים אסטרטגיים, פוליטיים וכלכליים רלוונטיים. אל לנו לזרוק כלאחר יד משאבים להם נזדקק, אולי, בעתיד. כנ''ל, אגב, לגבי הגולן - ''צדק הסטורי'' הוא מושג מעוות וסובייקטיבי לחלוטין. כאן ועכשיו - חובה עלינו לעשות קודם כל לטובת אזרחי ותושבי ישראל.זו המחשבה שצריכה, לדעתי, לעמוד בראש סדר העדיפויות בבואנו למו''מ - זו ולא אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי - ואני מודה שהיא שנויה במחלוקת - מדינה פלסטינאית חזקה ויציבה היא אינטרס ישראלי מובהק, מפני שמדינה כזו מפחיתה מאד את התמריץ לטרור פלסטינאי. כדי שמדינה כזו תהיה יציבה, מנהיגיה צריכים להראות שהם קיבלו ממנהיגי ישראל יותר מאשר כמה שיירים. על כן, לדעתי, ראוי שישראל תיסוג לקווי 67', ותעביר את כל השטחים המוחזקים לידי המדינה הפלסטינאית לעתיד. הדבר כרוך, כמובן, בהסרת ההתנחבלויות; אין דבר המחזק את האיבה לישראל מאשר אותם בחורים מצוינים המאמינים שיוסף קבור בשכם, ועל כן הם דורשים שחיילי צה"ל יצטרפו אליו. הגולן הוא בעייתי הרבה יותר. אישית, הייתי מפסיק את השיחות עם סוריה. יש גבול לבזיונות שראש מדינה ריבונית רשאי לסבול. המנעות מלחיצת יד היא חוסר נימוס, אבל שליחת שר חוץ להתדיין עם ראש ממשלה היא חוצפה, ולדעתי חוצפה חסרת תקדים. מעבר לכך, השלטון בסוריה לא בדיוק יציב; עדיף לישראל להמתין להתפגרותו של אסד, ולראות איזה שליט יחליף אותו. אולי ראוי להצהיר על כך פומבית; הדבר יאותת לסורים שלנו לא בוער שום דבר. חיכינו שלושים שנים, נחכה עוד שלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק של "נחכה עוד שלוש" קצת מפריע לי. אתה שוכח שמדובר בחיי אדם. אני לא חושב שתוכל לנחם את המשפחות השכולות ואת תושבי הגליל בנימוק של: "חיכינו עד עכשיו,נחכה עוד שלוש שנים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת הגולן לא נהרג איש מאז 1973. אין להניח שסוריה תצא למלחמה בשל ניתוק השיחות (בניגוד, למשל, למצב שבו הסכם שלום נחתם עם סוריה ונדחה במשאל עם). מלבנון, לעומת זאת, צריך לצאת כמה שיותר מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אם תראה לי איפה אמרתי שנהרג איש ברמת הגולן. דברתי על תושבי הגליל והמשפחות השכולות שיושבות בגבול הצפוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, מלבנון צריך לצאת מיד. אין שום סיבה לכרוך את הנסיגה מלבנון בהסכם עם סוריה. כרגע אנחנו משחקים, בישיבתנו בלבנון, לידי הסורים. אם נצא משם, הם יאבדו קלף מיקוח חשוב. למה לתת להם אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ללבנון: אני חושב שנסיגה חד צדדית תהיה שגוייה - החל מהפקרת צד"ל בשטח, וכלה בניצחון מוראלי של החיזבללה. וזאת עוד בלי להכנס לדיונים הבטחוניים על ישובי הארץ אחרי הנסיגה. לכן מנקודת מבטי, כדי לסגת מלבנון בלי להפגע ובלי לפגוע בצד"ל, חייבים הסכם שלום עם לבנון וסוריה. ובשביל הסכם שלום עם סוריה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חיילים בדיוק נהרגו בגולן נאמר ב 10 השנים האחרונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממשיך להסכים - על המדינה הפלסטינאית העתידית להיות חזקה ויציבה ככל האפשר. עם זאת, איני בטוח שאנו צריכים לזרוק מאיתנו שטחים כלאחר יד, או כי המשוואה (שטחים = יציבות) נכונה במלוא מאת האחוזים. עלינו לדאוג לבטחון אזרחינו, ונראה לי כי חזרה מלאה לגבולות 67 אינה עולה בקנה אחד עם אינטרס זה. עם כל התיעוב שיש בי כלפי ההתנחלויות ופועלן, הרי שלפחות חלק מן השטחים הללו נחוצים לנו - אסטרטגית, ואולי לא רק. באשר לגולן - אין לי כל בעיה עם ביזויו של ברק. נראה לי כי גם לו אין. השאלה היא - האם יביא תוצאות? אם יש ולו סיכוי לכך - מצדי שישלחו הסורים לשיחות את פקיד השומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלאור השינויים בסוריה ברור לך מדוע לא שלח חאפז אל-אסד המנוח את ראש ממשלתו - ואחד מיריביו הפוליטיים הגדולים בסוריה - מוחמד זועבי ש''התאבד'' ביריה. לשיחות עם אהוד ברק. הוא פשוט לא סמך עליו והעדיף לשלוח את איש אמונו פרוק-א-שרע. שוב, לא ''חוצפה חסרת תקדים'' אלא גישה מפוקחת עניינית ותכליתית. ולראיה, אהוד ברק בחר לבוא בעצמו ולא לשלוח את שר החוץ דוד לוי במקומו (לטעמי, מאותן סיבות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |