|
||||
|
||||
כלומר, הדיון איתי מותנה בכך שאני אענה על שאלה מסויימת שאינה קשורה לעניין. לא איני מוכן לענות על השאלה גם אם הדבר מונע דיון בינינו. אדגיש. לא באתי ואמרתי קבלי את שלטון התורה. במקרה זה יכולת מבחינה לוגית לדרוש להבין מה כלול בתורה. אני באתי ואמרתי שבמשטר כמות שהוא היום הטענה שהציבור מקבל את מה שהוא רוצה ואם הוא לא היה מרוצה הוא יכול להחליף את השלטון איננו נכון. גם אמרתי שאדם אינו חופשי בישראל גם אם הוא נמצא תחת עריצות הרוב. מתוך גאווה גדולה בהיותי יהודי אמרתי שדעות אלו שלי הגם שהן הגיוניות מקורן בתורה. לא אמרתי קבלי אותם בשם התורה ולא אמרתי קבלי את התורה. בכל מהלך הדיונים הבעתי את דעותי והקשבתי לדעות של אחרים. השתדלתי להסביר את דעותי גם אם לא להגיע להסכמה ובמקרים מסויימים הודיתי לטענות יריבי. השתדלתי כמיטב יכולתי להתייחס לעובדות ולשמוע עובדות הנראות כסותרות. שיטתך לעומת זאת היא קביעה שמי שאומר שילד שמענה חתולים הוא חיובי הוא כופר והדבר אינו צריך ראייה. מי ששם את מאלזיה וארה"ב ביחד (לא הבנת כלל את דברי) הוא כופר - ואין צורך בראייה. מי שמדבר על 4000 שנה 1 הוא כופר - ואין צורך בראייה. מעניין אם אחר כך את טוענת שאת פתוחה לדיון. מי שאינו פתוח לדיון באמונותיו עלול לשגות אחר אמונות הבל. מתוך ידיעה אני יודע שחלק מהטענות שלך בתגובה 223988 הינן הבל. אני יותר ויותר מגיע למסקנה שההיפותזה שלי נכונה. הציבור החילוני בשל לדיון באמונותיו כמו הציבור הדתי, אולי אפילו פחות. העניין הוא שאם זה כך הם גם צבועים. 1 הסברתי את הדברים חזור והסבר אך זה לא עזר לי כי אין בצד השני שום רצון להבין אלא להתנגח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |