|
||||
|
||||
פעם בתחנה המרכזית התיק שלי כמעט פוצץ- בתור חייל חיכיתי עם עוד חיילים לאוטובוס שהיה אמור להגיע עוד רבע שעה, קפצתי לקנות שתיה וביקשתי מחייל שבא איתי לבסיס לשמור רגע על התיק הכבד האוטובוס הקדים וההוא עלה כמובן חזרתי תוך כמה דקות ונאלצתי לפנות את המאבטחים ולבטל את הכוננות, ונאלצתי לחכות לאוטובוס הבא החייל ההוא חטף ממני כמה צעקות וכמה קללות... |
|
||||
|
||||
לי כמעט פוצצו פעם את הסלולרי בתחנה המרכזית בירושלים, אחרי שהוא נפל לי באוטובוס. הגעתי לשם היסטרית לגמרי אחרי שהבנתי שהוא אכן נעלם. הפחד האמיתי לא היה בכלל האובדן שלו (כולה הייתי עולה על מת"ש) אלא על החרדות שבמחשבה של שחזור 200 מספרי טלפון שהושגו בעמל רב. זוועה. |
|
||||
|
||||
הלכתי לדוכן שירות של הסלולרי שלי כדי שיעדכנו לי עם התוכנה את כל המספרים לפי הקידומת החדשה. להפתעתי קיבלתי בסוף גם פלט מודפס (4 עמודים) עם כל המספרים והשמות. תגשי אליהם ותבקשי כדי שיהיה לך גיבוי לפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
באמת? איזה כיף לך. בסלקום לא נתנו לי פלט כזה. לאיזו רשת אתה שייך? |
|
||||
|
||||
אורנג'. בפעמים המעטות שיצא לי להזדקק לשרותם הם היו ממש בסדר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מש''קיות ת''ש, קצינות קישור, קצינים בקבע ובעלי תפקידים ספיציפים אחרים מקבלים בדרך כלל טלפון מהצבא לשיחות מטכ''ליות. |
|
||||
|
||||
אני פעם טעיתי וזרקתי מזוודה ישנה לפח הזבל של הבניין. וואוו. שתי ניידות, חסימה מלאה של הרחוב, ארבעה שוטרים, שניים מהם בחליפות ממוגנות מלאות, ורובוט, שמצליל היריות שלו במזוודה שלי (לאחר שגרר אותה לאמצע הרחוב) התעוררתי בסופו של דבר בשבע לפנות בוקר. אי אפשר לזרוק שום דבר בארץ הזאת. החוויה הזכירה לי את הסיפור של אפרים קישון על הנסיון להיפטר מעטיפת ארטיק בשוויץ. |
|
||||
|
||||
...ושל דן בן-אמוץ על הקנס שקיבל בחיפה בגלל שנפל לו שטר של לירה. |
|
||||
|
||||
איזה סיפור? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |