בתשובה לאורי פז, 23/05/04 11:26
נשק הציטוט פתוח לכל 223659
לודביג • בתשובה לאורי פז שבת, 5/6/2004, 9:41
נניח שמישהו, נקרא לו "ל" לצורך העניין, אומר למישהו אחר (נניח א"פ) ש-
‏1 "כנראה X מתקשר אצלך עם Y", והאחרון עונה לו:
‏2 "הו, כמה קל לך תמיד להאשים את ה"אחר" וה"שונה" באפאתיות ובערות, רק בגלל שהוא לא סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות כמו שחינכו אותך.
כולם "חשוכים" בחשכת ימי-הביניים, רק אתה ה"נאור" ה"מתורבת", ה"מתפתח" וה"מתקדם" שד יודע לאן"

עתה נבחן את המסקנות הבאות של אותו מישהו אחר (כאמור נכננו א"פ) ממשפט ‏1:
> א"פ הוא בעיניי "ל" אחר ושונה.
> א"פ אינו בעיניי א"פ אחר ושונה (ומכאן השימוש בציטטות עוותות משמעות)
> "ל" מאשים את א"פ ב-Y (להלן "אפאתיות ובערות").
> "ל" עושה זאת כי זה קל - הוא מעדיף פתרונות פשטניים.
> "ל" *תמיד* בוחר פתרונות פשוטים ופשטניים שהולכים יד ביד אם האשמת ה"אחר".
> "ל" סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות.
> "ל" חונך להיות סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות.
> הסיבה היחידה שבגללה "ל" יאשים מישהו ב-Y היא אותו חינוך קלוקל.
> "ל" חושב שכולם חשוכים בחשכת ימי-הביניים.
> על פי א"פ, ובניגוד לדעתו של "ל", כולם אינם חשוכים.
> "ל" חושב שרק הוא נאור, מתורבת, מתפתח ומתקדם.
> א"פ חושב אחד או יותר מכמה פירושים אלה:
(1) "ל" אינו נאור, מתורבת או מתפתח, ורק השד יודע לאן הוא מתקדם.
(2) "ל" אינו היחיד שאינו כל הסופרלטיבים הללו.
(3) א"פ הוא למעשה הנאור, מתורבת, מתפתח, וזה שיודע לאן יש להתקדם, אף כי אולי ישנם עוד כמה כאלה בנמצא.

ובכן, לו הייתי "ל" (דבדבדבדאם) הייתי מביע את תמיהתי העמוקה עד באר חסרת תחתית על כיצד זה בדיוק גזר (תרתי משמע) א"פ ממשפט ‏1 שדלעיל הטוען כי ממשנתו של א"פ עולה כי X ו-Y הולכים יחדיו, את גזירותיו לגבי "ל" המגולמים ב-‏2.
מגולמים => מגולמות 223660
לודביג • בתשובה ללודביג שבת, 5/6/2004, 9:43
לוגיות בטיעונים זה דבר חשוב 226352
רות • בתשובה ללודביג יום ד', 16/6/2004, 2:31
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות