בתשובה ליהונתן אורן, 04/06/04 22:48
סוף סוף 223653
אם כך כולנו מסכימים (לפחות הצהרתית) שצעד כה מכריע מחייב בחירות. מעניין שטל צרף לדעתו זו גם הערכה (שאני, אישית, לא בטוח בה כלל וכלל) שבחירות כאלה לא יפריעו לתכניתו של שרון להעביר את תכנית ההתנתקות שלו, ואני תמה אם להערכתו הבחירות היו מזיקות לעניין זה, עדיין היה חושב שראוי לעשותן. כלומר עצם הבאת שני העניינים: גישה ערכית מוסרית דמוקרטית עקרונית, והערכה לגבי מה היה אילו, ביחד, קצת מחשידה לגבי הכוונות הטהורות של ההצהרה, כי נשאלת השאלה לו היה חושב שבחירות כאלה יטרפדו את התכנית האם גם אז היה מצהיר על תמיכה בהן.
זה דומה לשרון שעשה את משאל המתפקדים ברגע שחשב שיזכה.
מכל מקום, ברור גם שאחרי המכה שקיבל בנסיון משאל מתפקדי הליכוד, גמר שרון עם הנסיונות "הדמוקרטיים", בחירות לא יהיו, הדמוקטיה תיאנס, התנגדות ממשית מהשמאל לנוכח האונס הזה לא תהיה, וכמו אוסלו ב' שעברה באמצעות עסקת שוחד בין רבין וסוחר הסמים שגב, שהביאה לנו את מאות הרוגי האינתיפאדה השנייה, שרק עתה, במאמץ רב ומתמשך לאורך זמן, הצלחנו לבסוף להנמיך את עוצמתה, נקבל תכנית גרועה ומסוכנת שבעתיים שתגבה בעתיד גם מחיר דמים רב.
סוף סוף 223657
אני כלל לא מסכים שהצעד הזה מחייב בחירות. זה גם לא היה כתוב בתגובה (הראשונה) של טל.
סוף סוף 223672
כפשי שכתבתי לעיל, אני *מתנגד בתוקף* לטענה שצעד זה מחייב בחירות. גם התנגדתי למשאל בקרב בוחרי הליכוד. בעיני שתי האופציות הדמוקרטיות האמיתיות לאישור או דחיית התכנית הן:
א. משאל עם.
או
ב. העברת התכנית בכנסת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים