 |
ההתייחסות ל"ישראל אחרת" חשובה בעיקר לשיווק של הקבוצה בארה"ב. הקהילות היהודיות והלא יהודיות ניזונות מדיווחי התקשורת ומההסברה הקונסולרית שהיא ברובה פוליטית.
"נא לגעת" מציגים תמונה של קבלת השונה, תרומה לחברה הישראלית גם מצד אלה שנתפסים כ"לא מסוגלים" ובחזון של הקמת המרכז - שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים חרשים-עיוורים שכולם רואים, שומעים ומתקשרים אחרת.
התכנים של ההופעה כוללים את סיפוריהם של השחקנים עצמם. כך גם היא נבנתה ולא ע"פ תסריט או מחזה כתוב מראש. לכן, קהל היעד הוא מאוד מגוון. המארחים של הקבוצה בבוסטון הוא ביה"ס פרקינס לעיוורים (אותו בית ספר שהכשיר את אן סאליבן - המורה של הלן קלר) ובניו יורק זהו מרכז הלן קלר.
הקהל כולל אנשים הפעילים בקרב חרשים ועיוורים וכן הקהילה החרשת עיוורת עצמה; אנשי תיאטרון משום שמדובר בהפקה מקצועית ומיוחדת ואנשי הקהילה היהודית ותומכי ישראל ששמחים לראות שבארץ ישנה עשיה תרבותית מיוחדת שמנותקת מפוליטיקה. מבחינה הסברתית, ההופעה היא נכס גדול לישראל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש