בתשובה ליהונתן אורן, 02/06/04 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שני ההסברים שלך אומרים בעצם שהנציגים יהיו יותר חכמים (בעלי שיקול דעת נכון יותר), ואז יש תקווה שהם גם יהיו פחות עריצים. בסדר. כל עוד רוצים לאזן בן רצון הרוב להגנה על המיעוט, זה בהחלט ניתן להגנה תחת הכותרת "רצון העם" (כי "רצון העם" לא אומר שחייבים לשקלל את כל הקולות במידה שווה בכל נושא; מגינים על רצון המיעוט בעניינים קריטיים). אבל אם השיקול לא לשאול את העם הוא לא בגלל חשש לעריצות הרוב, אלא בגלל חשש לטפשות העם - אני מתקשה ליישב את זה עם דמוקרטיה. שוב, אני לא אומר שבהכרח זה רע, רק שזה לא כל כך דמוקרטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההסבר השני בפירוש לא אומר ששיקול-הדעת של הנציגים טוב יותר, אלא שהאינטרסים שלהם, בהתייחס למיקומם במערכת השלטון, מכתיב את סוג שיקול-הדעת שאנו מחפשים. העברת את זה ככה בקלות, אבל כמובן השאלה מה מהווה את "רצון העם" האמיתי היא תמיד *השאלה* במחלוקת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |