 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם כל הכבוד למאמר המנומק היטב (אשר מקומו, דרך אגב, יכירנו גם באתר "חופש"), לדעתי מתפספסת בו נקודה אחת: למה אני (או חילוני כלשהו) צריך בכלל לנמק לך, לחרדים או למי שלא יהיה, במה הוא יהודי? אני יהודי כמו שהצרפתי צרפתי, הבודהאיסט בודהאיסט והעץ עץ - כך נולדתי ובחרתי שלא להישתנות. אני יהודי מתוך תחושת זהות שלא אתה ולא החרדים ולא אף-אחד יוכל לקחת ממני. אז למה אני צריך איזשהו אישור "פורמלי" על כך? עצם הדיון ב"מיהו יהודי" הוא זה שיוצר את הדה-לגיטימציה שלי, בזמן שאני בכלל לא מעונין להיכלל בו! באותה מידה יכלת לפתוח בדיון "מיהו צרפתי". לא משנה לאיזה מסקנות תגיע, אף צרפתי לא ישנה את זהותו העצמית עקב כך. הבעיה האחרת היא שבמדינת ישראל קיימת הזהות "יהודי = אזרח בעל זכויות", אבל זו בעיה חברתית-חוקתית, ולא בעיה של זהות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתר "חופש" התעלם מבקשתי לפרסם מאמר זה, וכן מאמרים בעלי תוכן דומה בעבר. אתה יוצא מנקודת הנחה שלמילים אין משמעות קבועה; שלמילה "יהודי" יכולות להיות כמה משמעויות שאינן חופפות. אני לא מקבל את ההנחה הזו. למילה "צרפתי" יש משמעות ברורה, וגם למילה "בודהיסט". מדוע המילה "יהודי" צריכה להשאר ללא משמעות כזו? ועכשיו, אנא הסבר לי מדוע אתה מתעקש להשאר עם התווית "יהודי", למרות שהתווית "ישראלי" תשרת אותך לא פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילים אין משמעות קבועה. האם מהגר אלג'יראי עם דרכון של ממשלת צרפת הוא צרפתי? ומה עם צרפתי פרוטסטנטי? או באסקי? או קנדי מקוויבק? למילה "צרפתי" יש את אותה "משמעות ברורה" בדיוק כמו למילה "יהודי": אדם המגדיר את עצמו ככזה. הבעיה מתעוררת רק כאשר מישהו אחר (למשל, צרפתי קאתולי) בא לפסול את הגדרתו העצמית של אותו אדם. ובקשר לשאלתך: הגדרה עצמית היא ענין רגשי ולא שכלי, ולכן אין לי נימוק משכנע מדוע אני בוחר להגדיר את עצמי בתור יהודי. אם הייתי צריך לצמצם את הגדרתי העצמית רק לדברים הניתנים להוכחה הייתי נשאר עם משהו בסגנון "בן-אנוש, זכר, לבן" - וזה לא אומר הרבה. אולם יותר ממה שאני מתעקש על הגדרה זו אני מתנגד לזכותו של מישהו אחר להטיל בה דה-לגיטימציה. מדוע שמישהו אחר יכתיב לי את הגדרתי העצמית? אולי הוא גם יגיד לי באותה הזדמנות שאני לא ישראלי, או לא זכר או לא בן-אדם? ולמה לו יש סמכות להגיד לי אם אני יהודי או לא ואני לא יכול לקבוע לו? אולי אני חושב שהוא לא יהודי? עצם העמדת הזהות כנושא לגיטימי למשא-ומתן היא האקט המסוכן. אולי מחר יקבעו שאני לא יהודי כי אני חילוני ואח"כ שאני לא ישראלי כי אני לא יהודי ואח"כ שאני לא אזרח כי אני לא ישראלי ואח"כ שאני לא בן-אדם כי אני לא אזרח? לדעתי זוהי דלת שאסור לפתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למהגר אלג'יראי יש דרכון צרפתי, אני מסיק מזה שהוא אזרח צרפת. הייתי אומר שזה הופך אותו לצרפתי. צרפתי פרוטסטנטי הוא דוגמא טובה: הוא אזרח צרפת, שמחזיק בדת השונה מזו של הרוב - והדבר איננו פוגע כלל בזכויותיו החוקיות. קנדי מקוויבק הוא אזרח קנדה, הדובר צרפתית. במידה וקוויבק תפרוש מקנדה, הוא יהיה אזרח קוויבק. למיטב הכרתי, תושבי קוויבק אינם מחזיקים באזרחות צרפתית. אף אחד לא מכתיב לך את הגדרתך העצמית, אבל שים לב ש"הגדרה" היא מונח לוגי, ואי אפשר לטעון בצורה סבירה שלטענה רגשית יש תוקף. אני, למשל, יכול להרגיש מאד אנגלי, אבל אין לי אזרחות בריטית, ולא סביר שההרגשה שלי תשנה משהו בתחום הזה. אני יכול, כמובן, להגר לבריטניה - ואז אעשה את הצעד שיהפוך את ההגדרה העצמית שלי ממשהו רגשי למשהו בעל משמעות. לאף אחד אין זכות להגדיר אותך, אבל לכל אדם יש זכות למצוא חורים בהגדרה העצמית שלך. זכות הויכוח, אתה יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אותו מהגר אלג'יראי מחזיק גם בדרכון אלג'יראי האם יש לו שתי הגדרות לאומיות? יהודי ישראלי החי בארה"ב ללא אזרחות אבל עם היתר שהיה (green card) האם ניתן לומר שיש לו זהות לאומית וחצי? זהות לאומית לא מקבלים במשרד הפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות לא רלוונטית: האם האנשים שחיים במדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום אפריקה ארה"ב מתחבטים בבעיות של זהות לאומית? הרי גם הן מדינות הגירה שהקמתן היתה כרוכה בדיכוי (בחלקו אכזרי הרבה יותר ממה שהיה כאן) של התושבים המקוריים באותם מקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודאג ויוסי היקרים: שום זהות לאומית אינה ניתנת ל"הוכחה". מדינת הלאום מבוססת על כך שלתושביה יש רצון להיות יחד, אבל היא אינה יכולה להגדיר, לדרוש או לכפות את הרצון הזה, ולכן היא מסתפקת בהגדרה החוקית של אזרחות. עצם קיום הלאומיות הוא לא ראציונאלי - הרי היה עדיף לכל אדם אילו לא היו מלחמות, גבולות, צבאות וכו'. אין לאום "הגיוני" בעולם. לכן אין טעם "להיתחבט" בזהות לאומית או לנסות "לסתור" אותה, מכיון שעצם קיומה הוא תופעה רגשית! אני לא "מתחבט" בבעיה של זהות. זהותי ברורה לי לחלוטין. אלה שבאים לשלול את זהותי הם אלה ש"מתחבטים" איתי. בכל מקרה צדק יוסי בכך שההגדרה הפורמלית היא האזרחות ולא הזהות. כל עוד האזרחות מובטחת לי, יכולים להיווכח איתי עד מחר. הבעיה שבמדינות לאומיות (כמו ישראל) נוטים לקשור את האזרחות בזהות (ע"ע "מיהו יהודי" וחוק השבות) וזהו הקישור המסוכן שיש למנוע אותו בכל מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למשל אני אתנצר אהפוך להיות גרמני פרו-נאצי ואגיד לך שיהודי זה מישהו גנב בנקאי מלווה בריבית עם אף ארוך , פה קטן שש ידים וקרניים אתה לא תקבל את זה, נכון? אותו דבר תעשה אם מישהו יגיד לך שיהודי זה אדם חרדי עם שטריימל וזקן לבן ארוך שמקיים את תרי"ג מצוות בלי לשאול למה מי ואיפה ואז גם הוא ישאל: "אז לפי מה אתה חי?" אה?! אה?! אז מה תענה לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו זכות העפת מכאן את הערבים והתיישבת בביתם ? כובש אכזר ! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |