 |
אני רוצה קודם כל להבהיר משהו: כן, גם אני חושב שלגזילת אדמותיהם של הפלשתינאים לא היה בסיס מוסרי, וזה בסה"כ היה מעשה די גזעני ומתנשא. למרות הכל, אני חושב שיש בסיס לקיום "מדינת יהודים" במקום כלשהו. הייתי מעדיף שזה לא היה דווקא כאן, בארץ ישראל, אלא במקום כמו אוגנדה, מקום שלא היינו צריכים להלחם (ולהמשיך להלחם גם עשרות שנים לאחר הקמת המדינה) כדי לחיות בו. אבל מהרגע שמדינת היהודים נוסדה כאן, בארץ ישראל, מן הסתם אין לי ממש ברירה אלא לחיות כאן.
זאת היתה הקדמה. מה שרציתי לומר, הוא שלנאצים ולאנטישמים בכלל לא אכפת אם יהדות היא דת או לאום או מה שזה לא יהיה. כל עוד יש יהודים בחו"ל, ולא משנה עד כמה הם מתבוללים, הם תמיד יסבלו מנחת זרועם של האנטישמים. כל היסוד להקמת מדינת הישראל היא מדינת מקלט, הגנה, מקום שבו אנחנו נוכל לחיות בלי פחד. כל ההתפלספות על ההגדרה של היהדות - דת, לאום או כל דבר אחר, היא לחלוטין לא רלוונטית לעניין. יהדות היא דבר אחר לגמרי, *אין* כיום הגדרה ראוייה ליהדות (ואולי כדאי באמת שימציאו אחת כזאת). נכון שהיינו מפוזרים בגולה בלי שום דבר משותף, חוץ מדבר אחד - ההיסטוריה שלנו. באין הגדרה אחרת, הפכנו את היהדות ללאום, למרות ששהגדרה ממש לא מדוייקת. ושוב, אם היית חי בגרמניה הנאצית, לאף אחד לא היה אכפת אם התנצרת או לא, אפילו אם סבתא שלך היתה יהודית, זה היה מספיק בשבילם.
לכן - אני יהודי. ההגדרה לא משנה לי. אפשר לומר שקיבלתי את ההגדרה העצמית שלי מגוף חיצוני - אז מה? ההגדרה נובעת מתוקף "כללים" מסויימים שאמורים להתקיים, במקרה שלי - אמא שלי יהודיה, וזה מספיק.
כמו כן, לא ניתן לכנות אותנו כ"ישראלים" שכן תמיד יהיו את היהודים החילונים בחו"ל שהם לא ישראלים, ולמרות זאת הם יהודים, ובסופו של דבר - כשהאנטישמיות תגבר עליהם, תמיד יהיה להם מקום במדינת ישראל.
אני מסכים, אגב, עם ההגדרה של "עברי", אבל מכח האינרציה אני אמשיך, כמו כל היהודים, להשתמש בהגדרת היהדות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש