|
"... מובן שכוונתם של אלה הקוראים לאימוץ המונח "לאום ישראלי" במקום "לאום יהודי" היא הפוכה. הם רואים את התווית הישראלית כאזרחית, חילונית ומכלילה יותר מזו היהודית. ואכן, ניתן לטעון כי עם עצמאי היושב על אדמתו ומדבר בשפתו, טבעי שיקרא לעצמו על שם מדינתו. מבחינת ההיסטוריה והתרבות של העם שבו מדובר, מובן שהתווית הישראלית היא "כשרה" לחלוטין. טועה מי שחושש (או מקווה) כי תווית זו תחייב את ניתוק הקשר עם יהודי התפוצות. ניתן תמיד לקרוא בשם "ישראל" כל מי שמשתייך לעם היהודי. טעות היא גם לחשוב שהתווית הישראלית היא בהכרח חילונית יותר מזו היהודית: השם "ישראל" הוא הרווח ביותר במקורות הדת היהודית. מכל מקום, זכותו של לאום הרוב, כמו כל לאום, להגדיר את זהותו לפי רצונו. אולם מבחינת היחסים בין היהודים לערבים במדינה, המגמה לקרוא ליהודים הישראלים "ישראלים" סתם, כהגדרת זהותם הלאומית, כפי שגורסים חסידי רעיון הלאומיות הישראלית, יכולה רק להזיק - בניגוד גמור לכוונתם של המטיפים לרעיון זה".
מעט מטיעוניו של הד"ר אלכסנדר יעקובסון, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ומחבר הספר "ישראל ומשפחת העמים - מדינת לאום יהודית וזכויות האדם" ביחד עם הפרופ' אמנון רובינשטיין (טל כהן כתב על הספר באייל), היום ב"הארץ":
|
|