|
יהודי ארה"ב ממנים מכספם את רוב ההוצאות הפיננסיות של הישיבות בארץ ישראל. התקציב הממשלתי מצליח לכסות במקרה הטוב אחוזים בודדים בלבד. תקציב זה בא מכספי משלם המיסים הישראלי שאני וחברי החרדים העובדים (למעלה מ-45%!) משלמים כמוך וכמותך. עיקר ההכנסות לאוצר המדינה ממס הכנסה בא מן העשירון העליון (75%) ומהתשיעי (15%). כלומר, 90% ממס ההכנסה הכולל נגבים מן השכבות העשירות. ובשתי קבוצות-על אלו חלקם של החרדים תואם את חלקם באוכלוסייה.
זאת ועוד, משלם המיסים האמריקאי בניגוד לזה הישראלי אינו מפרנס את שאר אזרחי המדינה. ההבדל בין ארה"ב לישראל הוא במישור הזכויות החברתיות. בעוד שישראל היא מדינה סוציאל-דמוקרטית שמכירה בזכויות אזרחיה בתחום החברתי ולכן היא משתתפת במימון ההוצאות הנדרשות בתחומי חינוך, בריאות ורווחה - ארה"ב היא דמוקרטיה ליברלית הנשענת על תפיסה של חשיבות ערך החופש ובמיוחד בתחום הכלכלי. פירושו של חופש כלכלי זה בא לידי ביטוי באי-התערבות של המדינה בתחומי החברה והכלכלה, אלא רק יצירת תנאים של שוק חופשי ויוזמה פרטית (את מה שמחקה לשווא בנימין נתניהו).
ברור שהמשטר הסוציאל-דמוקרטי שיוויוני יותר ממשטר הדמוקרטיה הליברלית, כי זה האחרון דוגל בחופש אל אף היותו בא על חשבון צמצום פערים למען השגת השיוויון. כך שבשורה התחתונה, מצבו הכלכלי של עולם הישיבות לא יגרע במאומה ואולי אף ייטב, והן תמשיכנה להתקיים בכל מקום בעולם שיאפשרו להן להתקיים על פי אמונתם.
|
|