בתשובה לחזי, 23/05/04 13:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ראשית, בדומה למה שהיערתי כבר קודם, עצם התפיסה ששירים המושמעים ברדיו הם פרסומת למכירת תקליטים, רק תמסחר עוד יותר את חרושת התרבות, הממוסחרת ממילא. שנית, את התמלוגים על השמעות רדיו מקבלים יוצרי השירים, המלחין והתמלילן (לא האמן המבצע, אם כי לעיתים יש חפיפה בין השניים). בפועל, תמלוגי השמעות הם הכנסתם היחידה של היוצרים. בחינם, הם כבר נותנים את יצירתם לאמן המבצע, שגם הוא לרוב נהנה מהמכירות במידה זעומה ביותר אלא אם מדובר בלהיט היסטרי. זאת ועוד, חלק ניכר מההשמעות ברדיו הם של שירים ישנים, שכבר אינם מוכרים דיסקים. יש יוצרים ותיקים שמתפרנסים כמעט רק מתמלוגי ההשמעות. 2. לידיעתך, תמלוגי ההשמעות הם סכומים קטנים ביותר, (ואינם מרכיב כבד-משקל בהוצאותיה של תחנת רדיו) ויכולים להתפרנס מהם ממש רק יוצרים שמושמעים לעיתים תכופות. אקו"ם כן מתחשבת בכך שגל"צ היא תחנה עממית המשרתת חיילים. ידוע לי שעד לפני מספר שנים גל"צ שילמה תמלוגים בשיעור של כשישית ממה ששילמה רשת ב' (לא ידוע לי בדיוק מה ההסדר היום). 3. כן, אמנים מחו"ל מקבלים תמלוגים מישראל, ואקו"ם עושה את הגבייה למענם ע"פ הסדרים שיש לה עם גופים דומים מחו"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שלא אני המצאתי את התפיסה הזו, וכפי שציינתי, רבים האמנים שמעודדים אותה בעצמם. ובכל זאת: מה בעצם שגוי בתפיסה הזו? אולי לומר שפרסום הוא המטרה העיקרית של ההשמעות ברדיו יהיה קצת דרסטי, אבל אולי מטרה משנית? דבריך באשר לשכר יוצרי השירים הינם חידוש בשבילי. מדוע אין הסדר בין יוצר השיר לבין המבצע, על חלוקת ההכנסות? אני מבין את הבעייתיות של השירים הישנים, אבל על האמן להמשיך ולייצר כל הזמן אם הוא רוצה להשתכר, לא? גם אסם לא מקבלת תמלוגים על במבה שיוצרה בשנות השבעים, ואם היא רוצה להמשיך להרוויח, עליה לייצר עוד במבה, לא? (לא שאני תומך בכל הנ"ל, במיוחד כשזה נוגע לאמנים. אני רק תוהה איך זה עובד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכנס לכל שאלותיך על מבנה ההכנסות בתעשיית המוסיקה (זה ממילא לא עניין מרנין לב, כפי שניתן היה להתרשם, בין השאר מדבריו של שלמה ארצי בכנסת, כשהוא שימש פה להרבה מאוד יוצרים לפני שבוע). כל העסק סבוך למדי. מה שדומה בתעשיית המוסיקה לייצור ''במבה'' אלו הדיסקים עצמם שמייצרת חברת התקליטים. השוואת זכויות יוצרים לייצור ''במבה'' מבטלת את עקרון זכויות היוצרים מעיקרו, זה, לדוגמה, כמו לבטל את זכויות היוצרים בגין פטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך לחשוב על זה מהכיוון השני. תחנות הרדיו משלמות עבור השמעה משום שהשירים אותן הן משדרות הם חלק מחומר הגלם באמצעותו הן מייצרות את השידור. בדיוק כפי שהן משלמות עבור הציוד או החשמל שהן צורכות. תחנות הרדיו *צריכות* את השירים ולכן נגבה תשלום עבורם. לעומת זאת, תחנות הרדיו אינן צריכות את תשדירי הפרסומת ולכן הן דורשות תשלום עבור שידורם. העובדה ששידור שיריו של אמן מסויים מקדמים את עסקיו האחרים מתבטאת, מן הסתם במחיר הנמוך יחסית שמשולם עבור ההשמעה (בהשוואה לתשלום הנדרש להפקת חומר אלטרנטיבי כמו משדר חדשות או הרצאה) "אני מבין את הבעייתיות של השירים הישנים, אבל על האמן להמשיך ולייצר כל הזמן אם הוא רוצה להשתכר, לא?" האמת היא שזה בכלל לא משנה. הרעיון הוא שהשיר הוא קניינו של האמן והוא רשאי לדרוש תשלום עבור השימוש בו. במציאות הישראלית, בכל אופן, קצת קשה להתפרנס רק מזה אלא אם כן אתה שלמה ארצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש שאלה: זה שהתמלוגים הולכים לכותבי המילים והלחן (ולא למבצע), זה חוק מדינה, או סתם הסדר מקובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם זה חוק מדינה. מכל מקום, דומני שזה הכלל בכל רחבי העולם. על הביצוע מקבל האמן תמלוגים מחברת התקליטים ע''פ כמויות המכירה ובאחוז שהוסכם ביניהם מראש עם חתימת החוזה ביניהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |