|
אני מכיר את הטענה הזו, אבל לא את פרטי המצב, כולל המנטליות המקסיקנית ובאופן כללי יותר, ההיספנית, כך שקשה לי להעריך את הבסיס לאזהרתו של הנטינגטון. אפשרות אחרת היא שמהגרים אלו, עם חלוף הדורות, מאמצים את הערכים הנכונים - וכזכור, אין כוונתי לשפה, לטקסים, למאכלים או אפילו לא למורשת הספרותית האנגלוסכסית, אלא לחופש, הסקרנות והיוזמה וטוהר המידות (שכה חסר באמריקה הלטינית), המביאים את השגשוג. אם זה קורה, אז לא משנה אילו מאכלים יאכלו בטקסס ובאיזו שפה ילמדו בבתי הספר בנוואדה. ומי יתן ואולי הם גם יטמיעו את סיבות השגשוג המערבי לתוך תרבויות וארצות המוצא שלהם.
|
|