בתשובה ליהונתן אורן, 19/05/04 17:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע היד-הנעלמה עובדת בתחום אחד ולא בתחום רחב יותר? נו, עכשיו אפשר לסכם: אמפירית אנחנו רואים שזה כך [יטענו הליברליסטים; לא אני], וההסבר הסביר לכך הוא שבתחום הצר יותר כוח הכפיה הוא קטן יותר מבתחום הרחב. אני לא רואה כאן מעגליות. לא ניסיתי לטעון שההבדל בכוח הוא תגלית מפתיעה; הוא כמעט מובן מאליו (כמעט בהגדרה, כדבריך), ולכן הוא מתאים כהסבר לממצא האמפירי (-לכאורה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המעגליות שאני רואה היא בהגדרת התחום. למיטב הבנתי, ההסבר שלך הוא שחסידי היד-הנעלמה טוענים שבתחום הכלכלי היד-הנעלמה עובדת כי התחום הכלכלי מוגדר על-ידם כתחום שבו היד-הנעלמה עובדת. אם תרצה, אתה משנה את השאלה שלי מ''מדוע היד-הנעלמה פועלת רק בתחום זה'' ל''מדוע אתה קובע את התחום הזה דווקא כתחום הכלכלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה של חסידי היד הנעלמה היא להגביל את התחום שלעיל-קראתי-לו "פוליטי", כדי לתת מקסימום חופש לתחום שלעיל-קראתי-לו "כלכלי". הם *מתחילים* מהחלוקה הזו, ולכן אם הם מצליחים גם לתמוך בה אמפירית וגם לספק הסבר לממצא, הטענה שלהם תקפה. לכן השאלה שלך מצטמצמת לשאלה האם נכון לקרוא לשני התחומים "כלכלי" ו"פוליטי". אני חושב שכן, אם מבינים את החלוקה אז אלו מונחים מתקבלים על הדעת - אבל זה כבר לא מהותי, כמובן. אפשר גם לקרוא להם "שוקי" (במלרע) ו"רגולטורי", או "קפקפי" ו"שוקוליתי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל. (מצד שני, זה לא משנה הרבה. אולי אפשר ליצור הגדרה של תחום כלכלי בנפרד מהפוליטי, אבל זאת הגדרה סטיפולטיבית בלבד, שאין לה דבר תואם במציאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליברלים יטענו שהיד הנעלמה עובדת בכל מקום, רק שהתוצאות קשורות לנסיבות ולערכים ביסוד המערכת. בתנאי שוק חופשי, הערך העיקרי הוא כסף והשוק אינסופי בעקרון (כלומר, ניתן להרחבה מתמדת) ולכן התוצאה היא הגדלת הערך והרחבת השוק, כאשר הגידול הבו-זמני של פועלים שונים בשוק אינו בא זה על חשבון זה. בתחום הפוליטי ובארגונים ממשלתיים, הערך העיקרי הוא כוח ויכולת גידול השוק מוגבלת (כמות הכוח הניתן לחלוקה קבועה או גדלה בשיעורים קטנים יותר). מסיבה זו, פעולת היד הנעלמה בתחומים אלו תניב בעיקר חלוקות וחלוקות חדשות של הכוח, תוך גידול מוגבל של עוגת הכוח. ההפרדה הזו לפי הערכים שביסוד המערכת מספקת גם מפתח מסוים להבנת התפקוד של שווקים בהם יש התערבות ממשלתית גדולה, לדוגמה. מנגנון היד הנעלמה מבוסס על הנחת האנוכיות בדמות שאיפתו של כל אדם לגרוף יותר ויותר ערך לפי ''ההילך החוקי'' (היינו, הערך) המקובל במערכת. אם המערכת היא קבוצת לומדי תורה, הערך העיקרי יהיה הצטיינות בלימוד. אם המערכת היא חוג לציור, הערך העיקרי יכול להיות הצטיינות ברישום, אם מדובר בשוק ירקות, הערך העיקרי יהיה ההכנסה ממכירת הירקות, וכן הלאה. כאשר ישנה מעורבות ממשלתית בשוק, ההילך החוקי במערכת הופך מעורב וכולל מינונים של כוח ושל כסף כערך העיקרי. אם ניקח את שוק הירקות הנזכר לעיל ונקבע כי כדי לפתוח דוכן בשוק יש צורך בקבלת רישיון מהעיריה, אם קבלת הרשיון היא טכנית ונמשכת כמה דקות, הרי שאלמנט הכוח יהיה מזערי. אם קבלת הרשיון אורכת חודשים וכרוכה בבדיקות חוזרות ונשנות ואישורים חוזרים, אלמנט הכוח במערכת יהיה משמעותי ומהותי יותר. בתורו, הסבר זה גם מספק רמזים להבנת הציוות החוזר ונשנה בין עוצמה כלכלית וכוח פוליטי והבריתות בין בעלי עסקים לפוליטיקאים. אלו נוצרים משום שבעל הכשרון להרוויח כסף יודע כי אין די בכשרון זה, וכדי להצליח במערכת שבה יש מינון נכבד של כוח עליו גם לצבור כוח באופן ישיר או עקיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שמישהו רוצה כסף בגלל שמעניינים אותו פתקים ירוקים קטנים, ולא כוח, סטאטוס והישגים? בגלל זה ההילך החוקי ללא התערבות ממשלתית הוא רק כסף, ועם התערבות הוא גם כסף וגם כוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם מעניין אותו רק כסף, אלא אם מעניין אותו בעיקר כסף ומעניין אותו כסף יותר מכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט: מה שניסה לרמוז יהונתן אורן הוא שכסף (כשלעצמו) לא מעניין אף אחד. כסף מעניין אנשים משום שהוא מאפשר כוח ולא בגלל שאנשים נהנים להסתכל על מספרים עם המון אפסים או בגלל שציורים של אנשים מתים על נייר זה-מה-זה-מגניב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד אוהב להתבונן במלכת בריטניה תבל''א על נייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יאללה - מבצעים טרנסאקציה ב-Ebay? אני מדפיס לך הדפסות איכותיות של מלכת בריטניה, על נייר דנדשי, בתמורה לשטרות ישנים וממורטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף מאפשר חירות פעולה, לא כוח. באמצעות כסף אתה יכול לרכוש אפשרויות לעשות דברים. כוח מאפשר לך שליטה באנשים אחרים. אנשים יכולים להשתמש (ואף משתמשים) בכסף כדי להיראות חשובים יותר, אך הדבר מהווה פוטנציאל לכוח יחסי כלפי אחרים, לא כוח כזה בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיטלגתי זאת באוסף התגובות המצחיקות של האייל. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |