|
נקודה מעניינת, שנקשרה לדיון דרך מערך האסוציאציות הפתלתל שלי ומחברת אותנו לנושא "השוק החופשי" וחוקי העבודה: אצלי, אם לקוח (פוטנציאלי, לשעבר, whatever) היה מזמין אותי לרחובות (או לפתח תקוה, או לאשדוד), מבזבז את זמני ומטרטר אותי על מנת "לחנך" את המעסיק שלי, אני הייתי זה שמטורטר, אבל המעסיק שלי היה זה שנושא בעלות. אי לכך, בקריאה ראשונה הצטרפתי לאפו במחיאות הכפיים למר גולן. בהמשך ירד לי האסימון, שיתכן (וכנראה) אותה דנה היא זאת שנשאה בעלות הנסיעה, ואף יום העבודה לא שולם לה. כמו אותה מלצרית החיה על הטיפים, וסובלת מכך שיש לי טענות לבעל המסעדה. תגידו: היי, במקום כזה שלא תעבוד. אין ספק, השוק החופשי והיד הנעלמה מרשים (שניהם יחד, וכל אחד בנפרד) לאותה סטודנטית, למלצרית, לבעל המסעדה ולבעליה של סטארוובז לקבץ נדבות ולמכור את גופם לזנות (בתנאי שלא יפגעו בתאבונם של באי המסעדה). מעניין למה רק שתי הראשונות הן אלו שיתכן שיממשו את האופציה.
|
|