בתשובה לidan, 16/05/04 10:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למדענים היה הרבה יותר קשה בארצות קתוליות מאשר בארצות בהן לכנסיה הקתולית היתה עם השפעה מועטה (או בכלל בלי). הכנסיה ראתה בכל נסיון לסטות ממבנה העולם האפלטוני כפירה חמורה. הדוגמה שכולם מכירים היא כמובן גלילאו, שהסתבך עם האינקוויזיציה רבות, וזאת למרות שהיה נוצרי מאמין ואדוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיה צעיר, כתב דוד בן-גוריון במכתב מארץ ישראל לאביו שברוסיה: "המדע עושה אותנו לחילונים". בבריה"מ לשעבר, ממנה אני בא, היתה סיסמא נפוצה: "המדע הוכיח שאין א-לוהים!" חד וחלק. וזאת הדעה לא רק של המרקסיסטים, רבים מאמינים שהמדע סותר את האמונה בתנ"ך. המדע, האובייקטיבי, ההגיוני – נראה בעינינו כאמצעי מוחלט לפתרון כל תעלומות הטבע והחיים. ואילו האמונה בתורה – נראית בעינינו כמשהו ששייך לחשכת ימי-הביניים. האומנם זו האמת? מה גרם לטענה הרווחת, שקיים ריב בין הדת והמדע שאין מנוס ממנו? במידת מה טענה זו מתפרנסת מסגולתו הטבעית של האדם. נטייתנו הטבעית להעדיף דברים השנויים במחלוקת על פני דברים שבהסכמה – היא זו שמזינה במידה מסוימת את הטענה כי המדע שולל את הדת. יתר על כן, האנושות אינה יכולה לשכוח בנקל שהיו תקופות שבהן רדפה הדת השלטת, הדת הנוצרית, את המדע. זוועות האינקוויזיציה טרם נעלמו מהזיכרון ההיסטורי. מוסד האינקוויזיציה, אשר שם לו למטרה לעקור מן השורש כל כפירה שהיא בנצרות, רדף את המדע בכל מקום שעלה החשד לסימני כפירה. גְ'וֹרְדָנוֹ ברוּנוֹ נשרף ברומא בשנת 1600 בשל השקפותיו המטפיזיות והמדעיות הנוגעות לריבוי העולמות, השקפות שהתפרשו כדעות אפיקורסיות בעיני הכנסייה הקתולית. בדומה לו נשרף חי בז'נבה, עשרות שנים לפניו, מיגואל סֵרְווֵט על גילוי המחזור הקטן של הדם, גילוי שהובן אצל הכנסייה ככפירה בענייני האמונה. לימים המאורעות נהפכו. עם ירידת השלטון הפיאודלי ששלט באירופה בימי-הביניים, ירדה גם השפעתה של הכנסייה הנוצרית. רוחות חדשות החלו נושבות באירופה, והחלה תנועה חילונית שקראה לעצמה "רנסנס" (תחייה, כידוע לכולכם). בחקר מדעי הטבע הגיעו אנשי הרנסנס להישג כביר לשיטתם בכך שקראו תגר על סמכותה הלא מעורערת של הכנסייה ועל תפיסותיה הקפואות. תיאוריות מדעיות של קופרניקוס וגליליאו על מרכז היקום פגעו פגיעה קשה בסמכותה של הכנסייה, ומאז החל המדע לרדוף את הדת הנוצרית, ומבלי משים לב על ההבדל בינה לבין אימא הורתה: היהדות – רדף המדע גם אותה, ללא כל הצדקה רעיונית. שכן בטקסט היהודי הקאנוני, אנחנו מתפללים הרבה לפני גילויו של גלילאו גלילי בתפילת יום הכיפורים שא-לוהים "תולה ארץ על בלימה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאתה לא תזהה פסוק מקהלת ש*אני* מכיר בעל-פה? ברוך שובך, ואני בטוח שאתה לא רוצה לשוב לטיעונים הישנים ולהתעלם מהמקום אליו הגענו (כמה מקומות, למעשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהיתי את הפסוק מתחילת ספר קוהלת, רק שלא ממש הבנתי מהו הקשר הישיר שלו לתגובתי, ובמחשבה שנייה אולי אכן יש קשר. ברוך הנמצא. תהיה בטוח, לכשאתפנה מעול המבחנים ועול הפרנסה על הראש (אי-שם בימי הקיץ הלוהטים) - אשתדל למצוא זמן להמשך הדיונים המעניינים בינינו (בכנות). ואף להעלות נושאים חדשים לדיונים באייל. (פשוט את התגובה שלמעלה כתבתי לעצמי לפני מספר שנים, כך שלא לקח לי זמן רב להגיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. "תולה ארץ על בלימה" זאת בדיוק התורה הקופרניקאית בקליפת אגוז. אשמח לשמוע על חכמים יהודים שאמרו את זה *לפני* קופרניקוס וגלילאו, מישהו שרמז אולי ש"שמש בגבעון דום" צריך להקרא לא כפשוטו, או משהו מהסוג הזה. הדת היהודית אכן לא רדפה את המדע באופן אקטיבי כמו אחותה הצעירה, ואפשר רק לעסוק בספקולציות אם זה מחמת נאורות, מחמת התנתקותה מענייני שלטון או פשוט מכיון שלא היה בכוחה לרדוף כלום מלבד את שפינוזה ודומיו. אבל ללא ספק מרענן לקרוא אותך מדבר על "תפיסותיה הקפואות" של הכנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסיה עם "תפיסותיה הקפואות" כבר הודתה בטעותה והתנצלה על יחסה לגליליאו, אבל היהדות, או לפחות הממסד הרבני בק"ק אמסטערדאם לא נשברת כל כך מהר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |