|
||||
|
||||
אני לא מכיר ציטוט חמור כל כך של הרב קוק. "ייהרג ובל יעבור" הוא ביטוי של הדגשה על חשיבות הנושא, וכדי להבין את הדברים צריך לקרוא אותו בהקשרו. חשוב לדעת האם הביטוי מתייחס לחיילים (שאמורים לבצע את הפינוי), למתיישבים, או לאזרחים מן השורה. האם הוא נאמר לתלמידיו בשעור בעל-פה, או במאמר בכתב? מאמר פובליציסטי או ספר הלכה? מצאתי ברשת שבן-ארצי מצטט את הדברים האלה משיחה של הרב קוק עם משה דיין (שר הביטחון דאז). אפשר לראות בזה דברים של מנהיג דתי אל פוליטיקאי; אולי אפילו איום מסויים. אבל לא פסק הלכה. אפילו כך, מובן שלאמירה כזו יש פוטנציאל גדול של נזק. גם היא נאמרה (ולא חשוב באיזה הקשר), אפשר לצפות מאנשים להפעיל קצת יותר שיקול דעת ולא לחזור עליה. (בעניין שלושת הדברים, ראה סנהדרין עב:; אני לא חושב שהנושא כל-כך רלוונטי). |
|
||||
|
||||
נכון, לא הנחתי שהיה זה פסק-הלכה. אבל אני לא לגמרי מצליח להבין את הרקע עליו נוצרות אי-הבנות קולוסאליות כאלה. הייתי מצפה מפוסקי-הלכה מובילים בישראל להבהיר חד-משמעית את מה שלך (ולי) נראה ברור כל כך: אין אף מצווה השקולה כנגד כל המצוות כולן, ואין כל דרישה הלכתית להתאבדות אישית או המונית כשמפנים יישוב. אתה מצפה מאנשים להפעיל שיקול דעת, וזה כמובן רצוי. אלא שהדרך בה חגי בן-ארצי, אדם אינטליגנטי ללא ספק, מדבר, נוצר הרושם שהוא השעה את שיקול הדעת של עצמו והחליפו בשיקול הדעת של הרב קוק ואולי אחרים; אין זה מקומו לשאול אם זה הגיוני או לא, פשוט ככה זה. אינני יודע עד כמה סוג זה של התבטלות בפני סמכות נפוץ אצל היהדות הדתית, אבל אם זה כך, נטל שמירת השפיות עובר לרבנים הראשיים. יואילו נא להבהיר למר בן-ארצי, ולאחרים המזכירים מדי פעם את ה"ייהרג ובל יעבור" הזה, שהם טועים ומטעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |