 |
לשימחתי המאמר עבר לארכיון של הני"ט אבל ללא תשלום, ואני חותם על כל מילה של לאורה מילר "הגל ההולך וגובר שהעלה את מכירות הספר, העלה גם סירות מוזרות ביותר, והכי מוזרה היא הסירה של הספר התמוה גם סמכותי "דם קדוש, גביע קדוש"...הפיברוק הידוע לשימצה".
כל זה לא היה מפריע לי, אחרי הכל הספר מוגדר כרומן מתח בדיוני, אם הוא היה כתוב בצורה משכנעת, ברמת כתיבה בינונית ומעלה, ללא טלאים לשוניים (קראתי אותו באנגלית) ויומרנות נפוחה שקורצת בגדול לשבלונות וסכימות מהמכנה המשותף הנמוך ביותר. כל המסגרת העלילתית ניראית כאילו נירקחה אחרי שבראון בילה כמה שעות בספריה בקריאת ספרי מתח שונים ואח"כ גזר והעתיק תבניות שונות שאותן הוא מילא בעלילה רדודה ובתוכן תמוה עד מופרך.
אני גם מסכים עם מילר שכותבת "בהפסקות קצובות, הספר עוצר בחריקה את העלילה המטולאה ופולט כדורי מידע אודות קונספירציה בת מאות שנים...". אכן, טלאים טלאים המשולבים בדידקטיות מלאת חשיבות עצמית. אה כן, אין הרבה הומור בספר, וכנראה ישנה סיבה מסחרית רצינית לעובדה שאין בו ולו רמז למין, למרות הקריפטולוגית הצרפתיה והאינטלגנטית.
הפיברוק של פלאנטארד, שעפ"י מחברי הגביע שתל מסמכים אודות "אחוות ציון", נחשף בספר צרפתי (שלא תורגם), מה עוד שמסתבר שאותה אחווה לא הייתה אלא קבוצה קטנטנה ותמימה של חברים שנוסדה בשנת 1956.
"נראה שהדבר היחידי שיכול להאפיל בעוצמתו על קונספירציה בינלאומית היא התשוקה שלנו להאמין בכזו".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש