|
||||
|
||||
ולא נכון לומר(?): המוח הוא מכשיר קלט-פלט. העובדות מהעולם החיצוני נכנסות ,ההיגיון מעבד אותן והרגשות הן הפלט- התוצר. |
|
||||
|
||||
ומה מסנן איזה עובדות מהעולם החיצוני יכנסו (ולאיפה בן ניכנסות בדיוק?) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי אותך בדיוק. אתה מתכוון אם יש משהו מוחי-ביולוגי שעושה את זה (כי ידוע שיש כמה סוגי זיכרונות במוח) או שאתה מתכוון לשאול לפי אילו קריטריונים אנחנו ממיינים את העובדות? אבחר לענות באקראי. המוח שלנו מסוגל למיין מידע. הוא ממיין אותו לפי מספר קריטריונים: מידת הצורך בו, מספר הפעמים שנתקל בו, הזמן שהוא נחשף אליו וכו. למעשה, באופן הראשוני אתה חשוף להרבה מאוד מידע אלא שאתה לא זוכר אותו כי הוא אינו עונה על הקריטריונים לעיל. העובדות שכן נאגרות מעובדות קוגניטיבית. לדוגמא: אדם קורא עיתון, מעבד את העובדות (לצורך העניין עיתון הוא מקור קלט עובדתי) ולפי מערכת הכללים, החוקים והמוסר האישי שלו הוא בוחר איזה רגש לפתח למה שקרא. אם זה מעניין אותך אני יכול להביא לך את השמות הרפואיים של החלקים המאחסנים מידע במוח. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי לזה שלרגש כנראה יש תפקיד ב''סינון'' המידע. |
|
||||
|
||||
אם תתן דוגמא זה יהיה יותר מובן. כרגע אני יכול לשלול את מה שאתה אומר בקלות בלתי נסבלת. משהו אומר לי שאני מפספס.. |
|
||||
|
||||
יתכן שאתה יודע ומכיר את הנושא, בעצם אני מניח שזה כך, אלא שאני מוצא שטון התגובה שלך קצת תוקפני ללא צורך. בכל אופן, מהמעט שאני יודע, המערכת הלימבית מכונה גם בשם ''המוח האמוציונלי''. ידוע למשל שההיפוקאמפוס, שהוא חלק מהמערכת הלימבית, קשור באופן ישיר לתהליך של עיבוד מידע וזכרון, מה שמצביע אולי על מכניזם שמתווך בין רגשות ומידע. |
|
||||
|
||||
בהחלט יש מכניזם שמתווך בין רגשות למידע. אך הרגש הוא תוצר פלט למידע הנקלט. אין ספק שקיימים יחסים של קשר דו כיווני בין שני הדברים אך אם עוסקים בשאלת התרנגולת והביצה אין ספק שהמידע נקלט קודם ורק לאחר מכן מתפתח הרגש. למשל- את הפגישה הראשונה שלי עם אשתי אני זוכר מצויין. למה? כי הייתי מאוהב בה (וגם היום, שתחיה). אבל לפני שדאגתי לאהוב אותה נקלט אצלי הרבה מידע שהעיבוד שלו הוליד את התוצאה הזו (ועוד ילד). |
|
||||
|
||||
אם רוצים, אפשר להפוך את סדר הדברים ולומר שרגש הוא תוצאה של פעילות הורמונלית, שאז מתבייתת על מידע שנקלט (אשתך, בפגישה הראשונה, למשל). לא שאני בעד התיאור הזה דווקא. אלא שלדעתי הדברים הם פחות חד משמעיים מכפי שתיארת אותם. |
|
||||
|
||||
למען האמת הזיכרון שקשור להיפוקמפוס הוא לא הזכרון הרגשי. אם למשל מדובר על אירוע מפחיד, תזכור שפחדת, אבל לא תרגיש פחד. הזיכרון הרגשי קשור דווקא לאמיגדלה. עד כמה שידוע לי לפחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |