בתשובה לאביעד צוק, 26/04/01 19:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הבעיה עם קידום היחיד? למה אני צריך להתבייש בכך שאני רוצה לקדם את מעמדי? מדוע יש להתבייש בחתירה למצויינות, אינדיבדואליות, יזמות ושאיפה לרווחה כלכלית? כבר אדם סמית אמר שיד נעלמה גורמת לפרט החותר לטובתו, לעשות לטובת החברה כולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינך צריך להתבייש בכך כלל בחברה הקיימת כיום. אך אני לפחות, איני רוצה לחיות בחברה שאין בה אפילו את הצביעות המינימלית המכסה על כך שכל פרט לא רואה את שאר החברים בה ממטר. מראש אומר, שאיני סבור שבעבר היו פה צדיקים טהורים, בני אדם הם ביסודם יצורים אנוכיים, כולל אותי. אך בעבר התקיימה לפחות השאיפה הנ''ל, לפחות ברמת הצביעות המינימלית. כל הערכים שהזכרת - חתירה למצויינות יזמות וכו' הינם חשובים, אך אין כל סיבה שיתווספו להם חוסר אכפתיות עקרוני מוחלט כלפי הסובבים אותך ונכונות להפיכת השוק הכלכלי לגו'נגל במסווה החוק. איני רוצה לחיות במשק מתוכנן בו כל המדיניות הכלכלית מוכתבת מלמעלה, אך צריכה להיות בחברה שאיפה המוטמעת בחבריה, לא רק לקדם את עצמם, אלא גם לראות כערך חשוב את קידום החברה עצמה (שהוא בסופו של דבר קידום הם עצמם וקידום חבריהם ובני משפחתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם טענתך הבסיסית היא שחסרה לך מעט "צביעות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביסודו של דבר - אכן חסרה לנו צביעות. אם כי זו אינה חייבת להיות צביעות. אינך חייב להעמיד פנים שאתה שואף לפעול גם למען החברה. עדיף כמובן בהרבה שתשאף לכך באמת ובתמים. אך אפילו העמדת פנים של שאיפה שכזאת תורמת בסופו של דבר ליצירת שאיפה אמיתית. על כן אני מעדיף אפילו אותה על פני חוסר הבושה המוחלט | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |