 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניוטון היה לא רק פוריטני כדת, אלא גם פוריטני באופיו והשקפותיו הדתיות ("חרדי" במובן הנוצרי פרוטסטנטי). אני מנחש שהוא היה עויין במיוחד למיני טקסים דתיים כחלק מהאנטי-קתוליות החריפה שלו. דרך אגב, גם ליאונרדו עצמו היה מאוד מאוד דיסקרטי באורחות חייו. הוא היה מוכרח להיות כזה (אני חושב שהוא נאלץ להמלט מפירנצה בגלל עדויות להומוסקסואליות שהתגלו באקראי למשטרה המקומית). ואכן ההומוסקסואליות של ליאונרדו היא השערה והוא לא השאיר הוכחות של ממש לכך. גם הקודים בהם השתמש היו פשוטים מאוד (למשל כתב ראי בקודקס האטלנטי) ונראה שהוא לא התאמץ במיוחד אלא התיחס לכך כשעשוע (למרות שהוא חשש מגניבת רעיונותיו וניצול לרעה שלהם). דרך אגב, נובלה היסטורית-בלשית-מדעית שמחברה השקיע כנראה הרבה יותר באימות היסטורי (עשרות דמויות הסטוריות מופיעות בספר) הוא ספר באנגלית של איאן פירס http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/042516... . הספר גם מרתק לקריאה לפחות בעיני (עוסק בערך בתקופת ניוטון). האם הספר מוכר למישהו? האם יצא בעברית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהוא יצא בעברית בשם "מקרה ידוע מראש": http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=130611&... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה הספר. מי שאהב את ''שם הורד'', ייהנה ממנו אף יותר כי הוא הרבה יותר ארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את ספרו זה, אבל קראתי ספר אחר שלו- "חלום סקיפיו", The Dream of Scipio, שעוסק באירועים שמתרחשים בפרובנס שבדרום צרפת בשלוש תקופות היסטוריות שונות- המאה החמישית לספירה, העת שבה הולך ונמוג כוחה האחרון של האימפריה הרומית; המאה ה-14 עם אירועי המגפה הגדולה; ומלחמת העולם השניה. העלילה עוברת הלוך ושוב בין התקופות, עם חוט ספרותי-היסטורי שמקשר ביניהן בצורה יפה. ספר מעולה. ואת "צופן דה וינצ'י" קראתי, וכל מה שיש לי להגיד עליו זה, שאני מחפשת פיתרון לו ולעוד כמה וכמה ספרים מיותרים שיש לי בבית, שקראתי פעם אחת ולא ארצה לקרוא שוב. הספר הזה מתאים לקריאה מהירה אחת מקסימום, בנסיעה או בחמסין גדול מאוד, או בכל עת אחרת שבה אי אפשר בשום אופן לקרוא משהו שהוא קצת יותר ממשקל-זבוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שיש החלפות ספרים במפגשי איילים, אז הרי לך פתרון במהרה בימינו. אני מוכן לתת לך ספר אחר של דן בראון תמורת הדה-וינצ'י :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר, הספר יצא בעברית, והתרגום מוצלח, ומוציא אותו מרתק גם בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההומוסקסואליות של ליאונרדו לחלוטין איינה השערה - הוא היה גלוי בהחלט (בשלב המאוחר של חייו), ותלמידיו העיקריים היו בעצם מאהביו - כך הוא בחר אותם (כשהכוונה היא, שאדם שהיה בעיניו ראוי להיות תלמידו היה גם ראוי להיות מאהבו, ולהיפך). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |