![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ככה זה נראה, וכפי שציינתי, גם בספרדית אומרים ככה, כלומר האובייקט שמוצא חן בעיני מישהו הוא הנושא של המשפט. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וכמובן גם באחיותיה של הספרדית, הצרפתית והאיטלקית; אבל מעניין ש-plaire ו-piacere (בהתאמה) לא קרובים אטימולוגית ל-gustar הספרדית. אפשר לזהות בהם את please האנגלי (במובן של to please someone). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובניסוח פנים-תאורטי בלשני - בפעלים מהסוג שנזכר (piacere, appeal) מה שנמצא בסופו של דבר בעמדת הנושא, התחיל למעשה בעמדה של המושא, ונע ממנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |