|
||||
|
||||
ליפני כמה שנים היתה בארץ תצוגה של אומנות סינית במוזאון ירושליים בכניסה קיבלתי מין מכשיר דמוי טלפון והמוקדנית בכניסה אמרה לי שליד כל מוצר יש מיספר ואם ידידתי שאיתי תגיד לי את המיספר אני יוכל להקיש ולהקשיב לתאור של המוצר וגם לתאור היסטורי הלכנו לנו במוזאון נעמי ידידתימקריאה לי מיספרים אני מקליד ומקבל תאורים בהפסקת הקפה שלכחנו לעצמנו התחלתי להקיש על המיספרים באופן סידרתי ולהקשיב לתאורים ואז נעמי אמרה לי בעצם למה אתה בא איתי אתה יכול לשבת בקפיטריה לישטות קפה קולה ולהקשיב לתאורים במקום להיתרוצץ בשמש לא עשיתי את זה אבל זה מאד הצחיק אותי יאיר חברי יכול לספר על החוויה של לתאר במשך שעות ציורים פסלים וכלי מוסיקה שהיו במוזאון הבריטי האמת שאני אההיה בוילנה בעוד שבועים ואני מתכנן ללכת למוזאון המוסיקה עכשיו אני ניזכר שבאתר שלי יאיר צילם איזה תמונה מאנגליה באיזה מוזאון אגב באותו טיול באנגליה היה לי פטיש עמוק לגבי המוסיקה של קט סטיבנס והיה שם באחד המוזאונים פסל של בודה ורציתי ללכת לקפיטריה הקרובה וליקנות שוקולד בקופסה ולסים לפסל ביד כמו שמופיע על עטיפת התקליט ועוד אחת מהחוויות היתה תארוכה של אחד בשם רון ארד שעשה פסלים מכיסאות ואפשר היה לגעת בדברים |
|
||||
|
||||
יחי ההבדל... מכיון שגידי מבצע עצירה ארוכה אצלי בבודפשט, גם בווינה אהיה לגידי לעיניים במוזיאון המוסיקה. אני לא רוצה לחשוב מה היה מתרחש אילו היו מאפשרים לו לגעת שם במוצגים... טריוויה: האישה הרוכנת שגידי ניצל מינית בתמונה שלינקק, פסל הבודהה המדובר וכן פריטי האמנות השימושית של רון ארד – מכולם נהנינו במוזיאון Victoria & Albert בלונדון. |
|
||||
|
||||
ביליתי שם שעות. מוזיאון נפלא שכולל המון פריטי עיצוב לפי החומר ממנו הם עשויים. אהבתי במיוחד את חדר הזכוכית. בבודפשט אהבתי במיוחד את הכנסיה (גם כנסיות הן סוג של מוזיאונים עבורי) ואת המוזיאון של הקרמיקאית בסנטאנדרה (קצת מחוץ לעיר). בחו"ל אני סוחבת את בעלי למוזיאונים לאמנות ולכנסיות, והוא בתמורה גורר אותי למוזיאונים של הסטוריה צבאית. בבודפשט יש אחד לא רע בכלל. תהנו! |
|
||||
|
||||
אם רוצים להנות, אז בגנט (או חֶנְט כפי שמבטאים זאת הפלמים) יש מוזיאון עינויים. מומלץ לכל מי שחולם על קריירה בשב"כ. |
|
||||
|
||||
גם ברוטנבורג המתוקה שבגרמניה. |
|
||||
|
||||
בלימה יש מוזיאון שמתעד את האינקוויזיציה ופועלה, כולל המכשירים ששימשו אותה בעבודתה הקדושה. |
|
||||
|
||||
אומרים שגם באל-חיאם. |
|
||||
|
||||
גם באמסטרדם. |
|
||||
|
||||
גם בסן ג'מיניאנו באיטליה: אחד הדברים שאהבתי במוזיאון הזה היתה נכונותו לנקוט עמדה פוליטית בנושא עינויים. ליד רבים מהמוצגים היו הסברים שכללו מידע על חפצים דומים שעדיין מצויים בשימוש במקומות שונים בעולם. ואחד המוצגים האחרונים היה כסא חשמלי. |
|
||||
|
||||
הידעתם שאת הכיסא החשמלי המציא רופא שיניים? |
|
||||
|
||||
אתה רציני? |
|
||||
|
||||
כן, לרופא השיניים שלי יש טלויזיה בתיקרה של הקליניקה ככה שאפשר להנות מטיפול שיניים ומתוכניות בערוץ ההסטוריה בו זמנית. במקרה הספציפי הזה (ההסטוריה של ההוצאות להורג) אף מצאתי קשר ישיר בין השניים. בכל מקרה הסיבה שמשתמשים בכיסא חשמלי ולא במיטה חשמלית (מה שהיה יותר הגיוני) היא שבעולם האסוציאציות של הממציא המטופלים יושבים על כיסאות. |
|
||||
|
||||
זה מסתדר גם עם ההוצאה להורג בזריקה, שנעשית בשכיבה. |
|
||||
|
||||
הקומיקאי הני יונגמן סיפר שאישתו אוהבת גדג'ט חשמליים ''יש לה מיקסר חשמלי, מצנם חשמלי, מכונת לחם חשמלית. כשהיא התלוננה שמרוב מכשירים אין מקום לשבת, קניתי לה כיסא החשמלי.'' |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |