 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם יש משהו שמעצבן אותי]1[, זה לראות דגל שנועד לתלייה/הנפה במאוזן תלוי במאונך. לטובת אלה שפשוט אינם יודעים: כאשר תולים את דגל ישראל במאונך (כלומר, הפסים מאונכים לארץ), המגןדוד באמצע *נשאר* כמו בגרסא המאוזנת, כלומר לכ"א מהמשולשים יש צלע אחת מאוזנת. 1. ולא טענתי שיש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צורת הדגל מוגדרת בחוק, ואני לא זוכר שום התייחסות לתלייה אנכית. כתוב שם שבסיסי המשולשים מקבילים לפסים. (זה מה שאני זוכר מהפעם האחרונה שראיתי את זה, שבטח היתה לפחות לפני חמש שנים. צריך לטפס לספריה שבקומה השלישית, לפרוץ את המנעול ולחטט במדף שנושא את הכותרת "עיתון רשמי 1948" בזמן שקולות האזעקה מפריעים. אולי מחר זה יהיה פשוט יותר.) מה שכן, אני מסכים שזה פחות יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפת מוגדר בחוק לא רק שהדגל הלאומי צבעו כחול-לבן-אדום (בשלושה פסים אנכיים, כשהפס הכחול צמוד למוט הדגל), אלא גם מהו אורך הגל (!) של כל אחד מהצבעים. הצרפתים נדרשים בחוק להיצמד להגדרות הללו כשהם מייצרים דגלים לאומיים. גם רוחב הפסים, שנראה לכאורה כמו חלוקה פשוטה של שטח הדגל לשלושה חלקים, אינו כזה והוא נדרש להיות ביחס של 30:33:37 (הכחול 30, האדום 37) כדי לייצר אפקט ויזואלי משופר בזמן שהדגל מתנופף ברוח. בישראל לעומת זאת אפשר לראות באירועים רשמיים דגלים שנצבעו בכל גוון אפשרי של הצבע הכחול, מתכלת בהיר ועד כחול פלדה עמוק, ועם מגן-דוד בגודל ובעובי קו משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרת הצבע בחוק הישראלי (שאינו מונח לפני בשעה שאני כותב את הדברים) היא אומללה, ונדמה לי שהיא אפילו שונתה פעם אחת. המידות דווקא מצויינות בפירוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
This could have something to do with wanting to allow more people to make their own flags. Not _everyone_ has their own set of wavelength-accurate colours.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איך, אבל כשנתקלתי היום בנתונים המצ"ב נזכרתי בתגובה הזו והחלטתי לצרף אותם. תהנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |