|
||||
|
||||
לפני הבחירות האחרונות, אפשר היה לראות בצמתים גם אנשי ליכוד, גם איחוד לאומי, גם עבודה, גם מרצ, גם שינוי. לפני המשאל אפשר היה לראות *רק* את מתנגדי ההתנתקות. בכל מקום. למתנגדי ההתנתקות היו מודעות על כל אוטובוס, שישה סלוגנים ומאות אלפים בגוש קטיף. לתומכים לא היו מודעות, סלוגנים, או עצרות נראות לעין. אם לשני פריטי יחס"צ זולים למדי (כמה עולה לשכור אוטובוס? איזה כלי תקשורת יסרב לראיון עם ראש הממשלה?) אתה קורא קמפיין, שאל את ניצה כמה זמן וכסף השקיעו המתנגדים, והשווה. |
|
||||
|
||||
איך משתלבת בתיאוריה, נסיעתו התקשורתית (והיקרה) של שרון לבוש, כשהוא מבטיח לפניה שההבטחות שיביא מבוש ישכנעו את המצביעים להצביע בעד ? אם תעקוב אחר תגובותיי תראה שתחילה לא האמנתי ששרון יצליח להוציא מבוש משהו משמעותי, וכשבכל זאת עשה זאת הדבר די הדאיג אותי. כמי שתוצאות המשאל היו מאד חשובות לי דאגתי הרבה יותר מהצעד הזה מאשר, אם ייראו כרזות בצמתים, ולו הייתי במקומו של שרון, וחשוב היה לי לנצח במשאל, היה חשוב לי הרבה יותר לעשות את מבצע הנסיעה ומסיבת העיתונאים הזאת מאשר לשלוח אנשים לצמתים. ושוב (לא ענית בתחילה), מדוע לא יצאת עם התיאוריה לפני המשאל ? הרי ראית שכביכול אין קמפיין. למה החלטת ששרון רוצה בכשלון עצמו רק כשהתבררו תוצאות המשאל ? איך זה שרק התוצאות הבהירו לך מה רוצה שרון ? בשיטה ה"בדיעבדית" הזאת אפשר להסביר כל אירוע. למשל לו היה אסטרולוג צופה את נפילת ברית המועצות הייתי די נפעם, אך אם בדיעבד היה איזה אסטרולוג אומר שנפילת ברית המועצות קרתה בגלל שהנוגה התקרב לאיזה שהוא מקום, או משהו כזה הייתי שואל אותו מדוע לא סיפר לי על כך קודם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |