בתשובה לאביב י., 06/05/04 13:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נורא פשוט: ממלאים טופס עם כל מיני פרטים טריויאלים (כולל באיזה מחתרת היית... ). אבל מה שחשוב הוא החלק השני בו אתה ממלא הוראת קבע המעבירה לליכוד שישים וארבע שקלים מידי שנה בשנה מחשבון הבנק שלך. זהו. לא המלצה ולא הצהרה. כל עוד אתה משלם אתה חבר. אפשר להשיג אצלי טפסים.... גם השוטה. זה יהיה נחמד לפגוש את כולם בכינוס הסניף הקרוב. אפשר יהיה להתווכח in vivo בקול רם, כמו שנהוג בליכוד. יש בזה קסם ואדרנלין שקצת חסר בויכוחים הכתובים הללו... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא רציתי, אבל פוליסת הביטוח שלי לא מכסה טיפוס הרים בלי חבל, צניחה חופשית בלי מצנח וויכוח פומבי בסניף של הליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה ערב הקיץ. הסבתי עם רעי מנוער חיים נחמן על הגזוזטרה הנאה שבמעונו, הקפצנו טקילות, רידדנו קסֵיסות והתאמנו בקליעת במבות איש אל לוע אחיו 1. כטוב ליבנו בהבלותא אף ניסינו כוחנו בחריזה, ומה עלצנו משעלה בידנו לחבר את השורות התותחיות: "הבּינה מראש הבריות נסתלקה, בואו ונצא לקראת גסטון המלכה..." משנתאחרה השעה, קמתי ונטלתי פקלאותי 2 במטרה לשוב ולצפור אל ביתי, לא לפני שסיכמתי עם חיימון כי ינצל את קשריו בבוהמה ובחלונות הגבוהים (כך קראו לזה אז, שכה אחיה!) להשמעת פיזמוננו המוצלח ב"קול ציון לגולה". לימים נודע לי כי הזקן בכבודו (ובעצה אחת עם יוסף בורג) הטיל וטו על שירנו הנאה, ודרש במפגיע מח.נ. שישנה מילותיו. חיימון מצדו התנקנק ושעה לתביעה השערורייתית, וזו הסיבה 3 שאני, כמחאה, החרמתי את הלוייתו. 4 1 מיותר לציין שלמגינת ליבה של זוגתו זצ"ל. 2 אם לדייק: זוג סנדלים מלאים בחול ים בתוך שקית ניילון של "אתא". 3 כך, לפחות, נוהג אני לספר. הסיבה האמיתית היא שאשתו אף פעם לא סבלה אותי. מעניין למה. 4 "למה נזכרתי בו היום? אני פשוט לא מבינה", כמו שכתבה חוה אלברשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזען עם חוש הומור. כיון שאני ממשפחת הגסטונים והמלכות, אני יכולה לאבחן את אוטם שריר המוח בו לוקים רבים מה-ביצ'ים (בית רפה), ברגע שזיק תועה של הבנה על מהות הדמוקרטיה חודר אליו. בשביל רבים מהם, הדמוקרטיה היא בעיקר שמירה על זכויות המיעוט. כאשר זכויות המיעוט הן כמובן זכותו של המיעוט לשלוט. חוץ מזה, אתה הרבה יותר זקן ממה שחשבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שקצת הרחקת צעוד עם מסקנת הגזענות 1. תנוח נא דעתך: אם חבר ליכוד ששמו מסתיים ב-ביץ' היה הופך את השולחן (יגאל הורביץ, נניח), חזקה עלי ועל חיימון שכבר היינו מחברים איזה שיר מתאים גם עבורו. לא כל אקט של אלימות ייצרית נפסדת ראוי לכתרים של מאבק נאצל על זכויות יסוד. ובעניין הגיל, את יודעת, השנים שהגביהו אותם עשבים שוטים 2 הן אותן השנים שכפפונו... 1 האירוניה אכן משעשעת אותי. אני מנסה לנחש כיצד הייתי מגיב אילו היה מי מנבא לי לפני עשרים שנה כי יגיע יום בו מישהי מבית מאיר כהנא תטען, ועוד בפומבי, *שאני* גזען. 2 למען הסר ספק: חרף הפער בין השקפותינו אני עדיין סבור שאת, ניצה, רחוקה מלהיות עשב שוטה. 3 מזל שהתעלמת מהשוביניזם שבקטע. 4 את חושבת *שאני* גזען? היית צריכה לשמוע איך חיימון דיבר עליכם. (-; 5 5 תגובה 214408 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא היו מקרים נוספים של אלימות קצת יותר מתוחכמת- זוכר את חטיפת המקרופון ו"מי בעד? מי נגד? הועידה ננעלה"? איזה שיר אתה וחיימון, הזכור לטוב, חיברתם? ואם אתה רוצה אלימות עוד יותר מתוחכמת תבדוק את הדואט: סופה לנדור- אדיסו מסלה, כאשר המלווה בקולות רקע הוא יוסי ביילין- עם השורה האלמותית "זה תמיד היה כך"! - כאן היה צריך בלדה שלמה. האלימות אינה מאבק נאצל על זכויות יסוד, אבל ההתיחסות לאלימות הספציפית הזאת, כסמן כללי של מפלגה שלמה, כשבאמת זה לא הדבר הגרוע ביותר שהתרחש בפוליטיקה הישראלית, נראה לי נגוע קצת. 1 אתה יכול להשתעשע הרבה יותר עם מחשבה האירונית שאותה אחת ממשפחת הרב כהנא טוענת לא פחות ולא יותר, שהיא והוא בכלל לא גזענים, אלא דווקא אלו שמזלזלים ברגשותיהם הלאומיים של הערבים, ופועלים בשיטת ה"בטן והראש". 3 השוביניזם שקוף בשבילי, בשלב זה בחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו את מזכירה לי את הגננת בגן הילדים הסוציאליסטי שאליו רשמו אותי הורי. כבר בשבוע הראשון לשהותי שם הבהירה לי "החבֵרה" (כך קראו לזה אז, שהדי במרומים!) כי "אצלנו מותר לחלק סטירות אבל רק בתנאי _שכולם_ מקבלים!" הפתיל הנוכחי עוסק, כך הבנתי, בחברות בליכוד. בלדות, אגב, אני מאד אוהב. גם אידיליות. ראי עצמך מוזמנת בכל עת. 1 ספק אם דניאל פרנסואה מאלאן (אין יור פייס, גודווין!) ראה עצמו כגזען. בדומה לחוש הומור, חוששני שגם בעניין זה עדות עצמית אינה קבילה. 3 למה? [3.1] ולכשתיכון כאן (בעזרת השם ישמור) מדינת הלכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה לעשות שגזענות היא, בהגדרה, לחלק סטירות רק לחלק מהאנשים. כל עניין הגזענות כאן הוא רק סמפטום שולי שנדחף למרכז. אני חשה שהיחס המזלזל משהו, לבינתם של הגסטונים הוא סימפטום של התנשאות וחוסר יכולת להזדהות, ולהרגיש שיש מעגל שייכות משותף בינך (בין המעגל החברתי אידיאולוגי אליו אתה שייך), ובין הגסטונים למיניהם. זה סימפטום חברתי ולא עניין להוכחות. לגבי בלדות צר לי, זה לא השטח שלי. בילדותי הייתי תמיד מדלגת על הספרים עם השורות הקצרות המנוקדות, ולוקחת מהספריה את הספרים עם הרבה דפים, הרבה כתוב, וגם עם תמונות. עד היום מייסרני מצפוני על השקר שכתבתי כשהייתי בכיתה ד' בספר המבקרים של המוזיאון של לאה גולדברג. כתבתי שם ללאה גולדברג שאני אוהבת ספרי שירה, ובמיוחד את השירים שלה. האמת היא שלא סבלתי ספרי שירה, והסיפורים של לאה גולדברג עניינו אותי הרבה יותר משיריה. בטח בתקופה ההיא. לא יודעת למה שיקרתי, אולי בגלל המבוכה שנפלה עלי כשהמורה הנחיתה עלי את הבקשה הזאת ללא אזהרה מוקדמת. מכל מקום אם יבדקו אותי בפוליגרף, זאת אחת המחשבות שאני צריכה לחשוב, כדי לשגע את המכשיר. 3 שוביניזם לא מפריע לי כי אני לא לוקחת אותו ברצינות. אולי בגלל זה אני לא נתקלת בבעיה אמיתית. לגבי 3.1 גם אם הכוונה שלך היא רק להקניט, אני אענה לך ברצינות כי דווקא בזמן האחרון חשבתי על זה. בפעילותי במנהיגות יהודית אני לא מתיחסת להיותי אשה כאל דבר שצריך לשנות משהו באיזה שהוא דבר. אני מודעת שלא כל הפעילים שם רגילים לזה, אבל בינתיים אני לא נתקלת בשום מגבלה בגלל היותי אשה. אני מודה שבין שאר המניעים שלי לפעול במסגרת הזאת, מצוי גם זה שחשוב לי שבתנועה הזאת, המצויה בתהליכי התהוות, תתקבע העובדה שלנשים יש תפקידים ואחריות, והן חלק משמעותי ומובן מאליו מהחיים הפוליטיים. מלבדי יש עוד מספר נשים מוכשרות ופעילות, ולא נראה לי שהן נתקלות בבעיה כלשהי. בפעילות האחרונה נגד המשאל, הייתי בקשר גם עם אנשים חרדים, שרצו לתרום להצלחת המשאל. ברור לי שהם לא רגילים לדבר עם נשים זרות. אבל עובדה היא שלא היתה בעיה, מלבד זה שהם פנו אלי בלשון "אתם" ולא "את", צורת פניה שיוצרת ריחוק מסויים. דבר שדווקא מצא חן בעיני. בקיצור, אני מקווה שגם בלי מהומות, מלחמות, ודגלים מתנוססים, המצב בו לנשים יש מעמד שווה ומובן מאליו, יהיה מצב טבעי, גם במדינה עם מנהיגות יהודית. זה כמובן לא סותר את זה שבישיבות מרובות משתתפים אני יושבת ליד הנשים דווקא, כמו כן אני מקפידה שלא ייוצרו מצבים של "ייחוד", ובכלל, לשמור על צניעות בצורת ההתנהגות והדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי די עם האלמוניות הזאת? שלושה רבעים מאלה שמגיבים למה שאני אומרת הם אלמונים. למה? ממה כולם מפחדים? זה קשה להגיב בלי לדמיין מישהו מולך. לעניין- ברורה לי התחושה שלך, וכתבתי את המשפט הזה ממש במכוון. א. כי זאת אמת. ב. כי על אף שכאילו אני משתמשת כאן במושגים מעולמות שונים, בשבילי זה עולם אחד. רציתי שיהיה ברור שאני לא נמצאת בפעילות במנהיגות יהודית כשליחתן הסודית של הפמיניסטיות במובן המוכר. השליחות שאני מרגישה בעניין נובעת מתוך היהדות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מנחם אותך אני מגיב כאן בעיקר כאלמוני, סתם מכיון שבכל פעם שאני לוקח ניק, הוא נמאס עלי מהר ו/או אני לא נכנס לאתר במשך כמה שבועות. אני אותו אלמוני שהתווכח איתך על המשפט עם הערכים, והמשמעות של המשאל. רק שאין לי זמן וכוח להתמיד בדיונים כאן. ואני מוכן להתערב שהאלמוניות לא תעלם מן האייל. מייט אז וול גט יוזט טו איט... לגבי העניין עצמו, שיהיה לבריאות. לי אישית זה נראה אירוני, שבלהט המאבק(*) להכות בחילונים הנבערים ערכי תורה, מחלחלים ערכים חילוניים/מודרניים/ליברליים לדרך התורה. (*) הכוונה לפעילותך הפוליטית באופן כללי כפי שהיא נתפסת בעיני מעל גבי אתר זה ולא לעניין הספציפי בדיון הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגיע הזמן להוריד הגדרות מעודכנות מהרשת? לא לחינם יש בשפה העברית מלים נפרדות ושונות לגזענות ולאפליה. גם אם לפרקים יש קשר ביניהן, המשמעויות נבדלות לחלוטין. כיון שהבהרת כי שורות קצרות אינן השטח שלך, יש בכך כדי להסביר את הכשל בפרוש השיר שלי ושל חיימון. בבואך לטעון כנגדי, נסי נא להצמד לדברים שממש כתבתי, ולא להשליך עלי מהתנצחויותיך הקודמות עם אנשים אחרים. "גסטון מלכה למיניהם" הוא ביטוי ש_את_ הכנסת לדיון. מה לשיטתך הוא הקריטריון ההופך אדם (שאינו גסטון מלכה גופו) ל"בן מינו של גסטון מלכה"? אז אני מסיק בצער מדבריך שכאשר כתבת "כאן היה צריך בלדה שלמה", לא התכוונת לעלות אותה באופן אישי על הכתב. חבל, כי דוקא יצרת אצלי את הרושם שיש לך תובנות מפליגות במיוחד לגבי השתלשלות המאורעות ההיא. וכמו בשתי הפיסקאות הקודמות, גם כאן המסקנה שאם אני מסתייג מהימין הקיצוני אז אני בהכרח חסיד של השמאל הבלתי שפוי, היא קצת מרחיקת לכת. 3.1 : ראיתי לפני שנים אחדות ראיון טלוויזיוני עם חבר כנסת של ש"ס, נסים זאב אאל"ט 1, שהתעקש כי יש לאפשר לגברים ממוצא מרוקאי 2 לחבוט בנשותיהם כשהם מרגישים צורך בכך. מופלאה בעיני נכונותך להתעלם (ואולי בצנעה אף להסכים?) עם גישות כאלה בקרב אחיך למאבק, בעוד שאותי תזדרזי להוקיע כגזען רק בשל סלידתי מאותן גישות ומנושאיהן. 1 עכשיו מן הסתם תטעני שבעיני הם כולם אותו הדבר. בנקודה זו, מודה אני, חשפת ערוותי. 3 2 האבחנה בין המוצא המרוקאי לבין, נניח, הצפון אפריקאי, או המזרחי, או היהודי, נעשתה עד כמה שזכור לי ע"י הדובר עצמו. 3 האמת היא שאפילו אני מוצא אי אלו הבדלים בין אי אלו חברי כנסת של ש"ס, אבל עזבי, למה לקלקל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי היום את גסטון מלכה האוטנטי מדבר ברדיו. מסתבר שמצבו לא שפיר מבחינה בריאותית וכלכלית. זו סתם אנקדוטה, שמשמשת לי סולם לרדת בכל הדיון בנושא האיש המסכן הזה. 3.1 יש לי הרבה מה לומר לאנשי ש"ס. אבל אני מטיפה מוסר רק לכאלה שמדברים איתי. הם בינתיים לא פנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לתשובה שהקשה המקשה כבר ענה לך, מי שיתאמץ למצוא קיפוח עדתי או כל קיפוח אחר מתחת לכל כפל של שטיח, אין מצב שהוא לא ימצאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשנתאחרה השעה קמת במטרה לשוב ולצפור אל ביתך"? קשה מאוד לצפור אל ביתך בשעות מאוחרות, שכן הפועל הזה1 קשור למלה "בוקר", as in "צפרא טבא גברת זליבנסקי" [או ועלם. או ביאליק]. 1אלא אם התכוונת שצפרת את דרכך הביתה בתוך פקק תנועה של שעת-לחץ טרום-מדינתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אשר כתבתי: "נתאחרה השעה". והמבינה תבין. (-; (כמדומני, בתקופת התנ"ך נלוותה לעניין גם משמעות ההשכמה מהשינה אבל, היי, לא היתה להם במבה אז). "צפרא טבא גברת ביאליק"?? מה נראה לך? נגמרו לי כבר הצרות בחיים? 1 1 הוי אכיש אחי, מי יגלה עפר מעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שגם בתקופה שאתה וחיימון קלעתם במבות זה ללוע זה - טרם הומצאה הבמבה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני וחיימון מעולם לא הנחנו לזוטות מעין אלו לעמוד בדרכנו. אם תהית אי פעם למה כיוון המשורר כשכתב את השורה הראשונה בבית האחרון של "ברכת עם" (בשפת הקודים הפרטית שלנו, כינינו אותו בחיבה "תחזקנה"): "מי בז ליום קטנות? הבוז למתלוצצים!" עכשיו את יודעת התשובה. קצת התרעמתי עליו כשרמז לצפירתי הנ"ל בשורה "ולמה, המפגרים, פעמיכם כה בוששו?" אבל איך יכולתי שלא לסלוח משהוסיף בית אחר להנצחת אותו ליל: "הן סופרים אנחנו את נודותיכם וחובבים זעת האף, היורדים לחיימון ומשובבים איברו הגא, השומה בכף." וכמובן שגם שיר זה סורס לצרכי תעמולה ע"י החברים המפא"יניקים של ניצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא הילדים בקהל הייתי מספר לך מה עשינו לשיר ''מלאו אסמינו בר'' בנסיבות דומות (או אולי דומעות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מה שמתרחש בפרדס ליד השוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח גם מה שעשינו למיכל בבוקר מעורפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, ממה שגונב לאזני, איברו לא היה כל כך גא וזה לא היה כל כך פשוט לשובב אותו, אבל באמת נעזוב את זה, מדוע נפחת בניצוצם האלוהי של שאינם עוד בינינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחוכמות ההן, הה? (אם את רוצה להתאלמן, עדיף "לא יודע" על "לא יודעת") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, זו הסיבה השלישית שבעטייה נהג חיימון לקרוא לי "המקשה" במלעיל. חיימון ידידי, גאון היה, ובורך בדמיון עשיר ומפותח למדי, עם נטיה להגזמה ספרותית שבאה תכופות לידי ביטוי בכתביו. זכורני איך פעם קפצנו לקישינב באיזה וויקנד כדי לבקר את בת-דודו פרלה 1 שהיתה וגינאית-קץ-הנתיב (כך קראו לזה אז, שקייט ווינסלט תציע לי סטוץ אם אני משקר!). בדרכנו מתחנת העגלונים לבית הדוד שבפאתי העיר, נתקף חיימון בצמא עז, ולפיכך נעצר אצל עגלת רוכלות לממכר קבס שנקרתה על דרכנו. הרוכל, גוי צעיר וחסון, מאן להתרשם מהתחכמויותיו של ח.נ. בעניין העודף כשם שנהגו לימים קולגותיו, מוכרות הגזוז באחוזת-בית, ואף הביע מורת רוחו זו באמצעות זפטה הגונה על ערפו הענוג של חיימון. כה נסער היה חיימון מהארוע, שמיד עם הגיענו לבית הדוד התישב לתאר את רגשותיו בפואמה. שעות הוא טרח בעניין, ואף שהעברתי את זמני בשיחה מענגת עם פרלה המופלאה, נבצר ממני שלא להבחין במספר הרב של דפים כתובים שנערמו תחת מרפקו. למחרת, מסר לעיוני את היצירה ושאל לדעתי. ריפרפתי בעיני על הכתוב (ארוך ומייגע, אני אומר לכם), ואחר כך השבתי: "חיימון! שירה חדשה את בוקר חייך הרנינה! 2 בסך הכל חלק לך חבטה קלה, ובינינו? די הגיע לך. נו, תגיד, פרלה אמרה עלי משהו?" אבל מאוחר יותר נתרציתי, ומכיון שהייתי חבר תומך ומפרגן, אף הצעתי שיקרא לסאגה "בעיר ההריגה". וכך עשה. 1 שלא בפניה, נהג חיימון הפּרב לכנותה "פנינה שארתי", ואף ניסה ליצור רושם כאילו זכה ליקרב אליה יתר על המקובל. אני כמובן הכרתי אותו יותר מדי טוב מכדי לקנות את הלוקש. 2 כך נהגנו אז לומר "נסחפת לגמרי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדרך חזרה ודאי הרטיב את פוזמקיו בשלולית דלוחה, ובתמורה הוריש לנו את ''הברכה''. וכשידידכם מתיתיהו היה מרבה להג, הלך לו חיימון וכתב את ''מתי מדבר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן חציל, אהמ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כן, האלמוני הוא אני) איזה יופי, אתה מוכשר. אבל אני נאלצת לתקן אותך עובדתית, היסטורית: בזמנים שאתה מדבר עליהם, לא רק הבמבה - גם הואגינה-וכל-יושבי-בה - טרם הומצאה!! שלא לדבר על העניין הנתעב ההוא שהוא מסממני תקופתנו חסרת הנחת, הקרוי "סקס". הסופר י. ל. פרץ (טוב, קצת לפני חיים נחמד ב., אז מה? למה להיות קטנוניים?) שלח ל"הצפירה" סיפור בו הבחור מנשק את הבחורה האהובה שלוש פעמים, והסיפור הוחזר לו בטענה שאינם מפרסמים סיפורים פורנוגרפיים. כן, זה כל מה שהיה אז, נכבדי הקשוי לאין קץ - שתי נשיקות. הנשיקה השלישית כבר היתה פורנוגרפיע, לא עלינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |