 |
זו לא ממש סקירה מנותקת של התאוריה - הכותב (Goldstein) הוא כנראה חוקר פעיל בתחום, ובשביל להבין כמה הוא נלהב מהרעיונות של בוהם לא צריך לקרוא הכל: מספיק לרפרף בסעיף Objections (15).
נקודה עיקרית שעדיין לא הבנתי היא באיזה מובן QM מסורתית היא מקרה גבולי של התיאוריה. מוקדש שם סעיף לעניין (תחת תנאים שלא פורטו, שקרויים Quantum Equilibrium, מסתבר שהתפלגות מיקומי החלקיקים בעלי פונקצית גל-מנחה נתונה היא אכן ריבוע-הערך-המוחלט של פונקצית הגל. לי אישית בכלל לא ברור ה-setup, ואיך אפשר בכלל לדבר על התפלגות בהקשר כזה). יום אחד, כשיעלה רצון מלפני האייל שבמרומים, אני אתיישב לקרוא משהו מהמאמרים עצמם, בתקווה להבין למה הכוונה.
סייג נוסף, שהמחבר קצת מכבס ומצניע, הוא שלמכניקת-בוהם, להבדיל ממכניקת-קופנהגן, _לא_ נמצאה הכללה יחסותית כלל, ושסימולטניות מאורעות היא חלק קריטי בה. ממרגלות ההבנה שלי, נדמה שמציאת הכללה כזו היא לא יותר מפונקציה של גודל הקהילה שמחפשת אותה. ממה שהתרשמתי, האבחנה שלך בתגובה 112208 חותכת: בביש-מזל של ההסטוריה, הגרסא שבוהם עצמו הציג לא חובקה ע"י אינשטיין או בוהר (ולדעתי אז גם תורת השדות עדיין היתה בחיתוליה, כך שלהיעדר הגרסא הבוהמית-יחסותית אין משקל בעניין). המכניקה הבוהמית (הלא-יחסותית) כנראה הבשילה רק כשג'ון בל התעסק בה עשור וחצי מאוחר יותר, ועד סוף ימיו הוא השתאה על קהילת הפיזיקאים שלא נשבית בקסם התורה.
אני זוכר עדיין את המאבק בתואר ראשון לעכל רעיונות כמו חלקיק חסר תכונת מקום, או מדידות סותרות, או עיקרון אי הוודאות. לא באמת הבנתי את הרעיונות, פשוט נכנעתי למסת המלל והתרגלתי אליהם (כמו כולם, מן הסתם). ההרגשה לנוכח ההבטחות של מכניקה-בוהמית, היא קצת כמו של שבוי מלחמה בקמבודיה, שיוצא מצינוק אחרי חודשים ונרתע מהשמש. זה בכל זאת אפשרי?? להסביר את הטבע בלי חארטה מטפיזית??
אם יום אחד אני אחזור לפיזיקה, מאד יתכן שזה יהיה לשכונה הזאת.
ותודה שוב על המאמרים!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש